ומודה סומכוס היכא דאיכא שבוע' דאורייתא כדביע' למימר לקמן. פי' המור' כדלקמ' דאומינ' לה בדקטע' לידה דלאו הילך הוא דקא מודה לי' בגוי' ואית לי' נשבעין על העבדי' ואית לי' טענו חיטין והוד' לו בשעורין חייב ואינו נר' לי דתירוץ זה אמרי' לקמן אבריית' דתני זה אומר ברשותי ילדה וזה אומר ברשותי ילדה יחלוקו. שאין שם טענת שדה אבל מתני' בשיש שם טענת שדה הרי אין נשבעין על הקרקעות ולא מיתוקמ' שבועה דמתני' אלא כרב אושעיא. בטענו עבד בכסותו ושדה בעומרי' דאגב כסות ועומרים משתבע נמי אעבד ואשדה ע"י זוקקין:
קריאה במקור
תוספות רי"ד על בבא מציעא · דף 100a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tosafot Rid
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: fad8d16d22e9e85f1c1eb7d4dad3e69b94f9fc0074f5c5f3aa8d038e86367c93