שחט ומת אחר מהו שיכנס בדמו וכו'. ומסיק דבפר ואפי' בדם כדר' חנינא ור' יונתן וכדשמעינן ממילתיה דריב"ל דלא מיבעי ליה אלא בחפן ומת וכו' ומשמע דהא פשיטא ליה דאפילו בדם וכן קאמר רב אשי בבבלי בפ' דלקמן דף נ' מסתברא כמ"ד דם איקרי פר וכ"פ הרמב"ם בפ"ה שם בהל' יג ומיהו הך בעיא דריב"ל קאי הכא וכן התם בספיקא בדף מט דקאמר מאי הוי עלה אמר רב פפא אי חופן וחוזר וחופן וכו' א"ל רב הונא בריה דרב יהושע אדרבה וכו' וא"כ נשאר בספק וכן כתב הרמב"ם שם בסוף הפרק דבכל אלו הבעיות דגריס התם וכן הכא בפ' דלקמן בחפינת קטורת ספק הוא ולכתחלה לא יקטיר ואם הקטיר הורצה:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי יומא · פרק 4 · הלכה 3 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 769bcb319cff92b528062bd3f11cae5e8484c93b078a901e78edf1accd7680e7