מראה הפנים על תלמוד ירושלמי יומא · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 22

פר ושעיר של יוה"כ משלי הן קריבין וכו'. כך הגי' בתוספתא פ"ק וכן הביאו התוס' במכלתין שם וכך היא הגי' בפ"ק דמגילה וקשה הוא דהרי אין השעיר משל כ"ג אלא משל עם כדכתיב. ובהוריות שם הגי' פר ואיל הקרבים היום משל מי וכו' ושם ציינתי להגי' דהכא אבל הגי' דהתם עיקרית. ואפשר נמי לתרץ הגירסא דהתוספתא ודכאן ודמגילה דהרי מסתמא הופרשו מאתמול הפר משל כ"ג זה שאירע בו פסול היום וכן השעיר הופרש משל צבור וכשאירע פסול בכ"ג וזה ודאי היה בעבודה של שחר וששימש זה תחתיו בכהונה גדולה וכסבור היה דמה שהופרשו נפסלו מחמת שאירע פסול בכ"ג וצריך להפריש אחרים ושאל אם הפר האחר שצריך להביא היום וכן שעיר אחר שצריך להביא וזה לא יהיו משל צבור דמסתמא אין הצבור צריכין להביא אחר משלהן דמה להן אם אירע פסול בכ"ג אלא משל העובד היום יבואו האחרים ומשל מי וכו'. והשתא עיקר השאלה היתה אם ישאר להיות כ"ג אפי' יעבור פסולו של ראשון שהרי היום ודאי לא יעבוד הראשון שאירע קרי לו וצריך טבילה והערב שמש אלא הוא יעבוד היום ובתוך שאלה זו נכללה ג"כ הספק שהיה לו אם הפר והשעיר הקריבין היום שהופרשו מאתמול נפסלו ואם צריכין לאחרים וכן משל מי יבואו האחרים. וזהו דקאמר וידע המלך מה הוא שואלו שהבין שאלתו בכלל וא"ל וכו' כך נראה לקיים הגי' הואיל והיא בכמה מקומות כן: