כתוב בספר המאור ומה שכתב הרי"ף בתשובותיו החשוד על העריות כו'. אין זה נכון בעיני דא"כ הוה ליה למימר בועל את הערוה כו' שלא נקראו בשם חשוד:
אמר הכותב והלא שנינו שכנגדו חשוד על השבועה כיצד וכו' שהוא מי שעבר עליה ממש שכיון שעבר עליה פעם אחת חשוד הוא על כולם וכן למעלה אמרו בגמ' החשוד על הטריפות שהוא מי שיצא טריפה מתחת ידו ממש וכן כל חשוד על הממון שבגמ' כך הוא שגנב או שגזל פעם אחת ומה שלא אמרו בועל את הערוה מפני שמשמעות הלשון הזה על הרגיל בדבר ואומנתו בכך כגון מוכס ורועה ושאר התדירין בעבירה שלהן ולא אמרו נמי בא על הערוה כשר מפני שבא לומר אע"פ שהוא חשוד על העריות אינו חשוד על העדות והראיה לזה מה שכתוב בנוסחא ישנה של בעל מתיבות התם יצרו תקפו ואפשר שבשביל זה פסק גאון כרב ששת דמסייע ליה ההיא דאמר רבא לרצונו רשע הוא והתורה אמרה אל תשת רשע עד אלמא בועל את העריות פסול הוא לעדות נפשות וכן לדיני ממונות שלא מצינו ראוי לדון דיני ממונות ולא דיני נפשות אלא בפסולי יוחסין כדאתמר לקמן בגמ':
אמר הכותב והלא שנינו שכנגדו חשוד על השבועה כיצד וכו' שהוא מי שעבר עליה ממש שכיון שעבר עליה פעם אחת חשוד הוא על כולם וכן למעלה אמרו בגמ' החשוד על הטריפות שהוא מי שיצא טריפה מתחת ידו ממש וכן כל חשוד על הממון שבגמ' כך הוא שגנב או שגזל פעם אחת ומה שלא אמרו בועל את הערוה מפני שמשמעות הלשון הזה על הרגיל בדבר ואומנתו בכך כגון מוכס ורועה ושאר התדירין בעבירה שלהן ולא אמרו נמי בא על הערוה כשר מפני שבא לומר אע"פ שהוא חשוד על העריות אינו חשוד על העדות והראיה לזה מה שכתוב בנוסחא ישנה של בעל מתיבות התם יצרו תקפו ואפשר שבשביל זה פסק גאון כרב ששת דמסייע ליה ההיא דאמר רבא לרצונו רשע הוא והתורה אמרה אל תשת רשע עד אלמא בועל את העריות פסול הוא לעדות נפשות וכן לדיני ממונות שלא מצינו ראוי לדון דיני ממונות ולא דיני נפשות אלא בפסולי יוחסין כדאתמר לקמן בגמ':