ר' חמא בר חנינא ור' הושעיה הוון מטיילין כו'. — בשו"ת רשב"ץ ח"ג סימן ק"צ העתיק בשם ירושלמי זרעים בסוף פיאה בלשון משונה: רבי מחוי לרב תרעא לבי כנישתא דקא בני אמר כמה ממון שקעו אבותי במקום הזה א"ל אדרבא כמה נפשות שקעו אבותיך במקום הזה וכי לא הוה תמן בר נש דמלף באורייתא או חולים המוטלים באשפה קרא עליו המקרא הזה וישכח ישראל עושהו ויבן היכלות ע"כ וברור הוא שהרשב"ץ העתיק ירושלמי זה בתשב"ץ קטן לתלמיד מהר"ם סימן תקל"ג ולא חש לבדוק אחריו, ובתשב"ץ קטן שם כתב בשם ירושלמי דזרעים כפי הנוסח שהעתיק הרשב"ץ אלא שלפנינו בתשב"ץ קטן שם נשמטו דברים בינתיים ונעתקו בשלמות בשו"ת מהרי"ק שרש קכ"ח בשם תשב"ץ זה ומשם בבית יוסף יו"ד סו"ס רמ"ט, וקרוב הדבר שתלמיד מהר"ם ז"ל כתב ירושלמי זה ע"פ השמועה וסמך על זכרונו ונתערב לו מאמר זה דפיאה שנמצא ג"כ כהווייתו בירושלמי שקלים סופ"ה עם מאמר אחר הנמצא רק בשקלים שם ע"ש, והעד שבשו"ת מהר"ם ב"ר ברוך דפוס פראג סימן תרצ"ב מובא ג"כ אותו ענין התשב"ץ קטן שם בשם ירושלמי דשקלים והעתיקו כתיקונו וכנוסח שלפנינו.
ויש להעיר שבשו"ת מהרי"ק שם סמך על נוסח הירושלמי שהעתיק מתשב"ץ קטן והוציא ממנו דין חדש נפלא שאם לא היו עניים חולים רק עניים בלבד טוב יותר ליתן לבית הכנסת, ומרן בשלחנו הטהור יו"ד סו"ס רמ"ט הכניסו לדין זה הנפלא וכתב: יש מי שאומר שמצות בהכ"נ עדיפא ממצות צדקה, וכבר הבאנו שבשו"ת מהר"ם בר"ב העתיק הירושלמי כתיקונו באופן שאין ממנו שום ראייה להדין החדש הזה, וגם הרשב"ץ בתשובתו שם אף שהעתיק הירושלמי כנוסח תשב"ץ קטן מ"מ כתב עלה דמכאן נראה שיותר היה המצוה לפרנס העניים מבניין בהכ"נ, והביא עוד ראייה לזה ממדרש אגדה שהביא רש"י (במלכים א' ז' נ"א) ומקורו בפסיקתא רבתי (פיסקא ששית ותשלם כל המלאכה) אמר שלמה רעב היה בימי אבא שלש שנים והיה לו לבזבז ההקדשות הללו להחיות בהן עניי ישראל (וע' מ"ש כעין זה בסוף קידושין מאמר אחר שסמך התלמיד על זכרונו ומשולש עוד בתשב"ץ לתלמיד מהר"ם סימן קכ"ו "פרק כל הבשר רמי בר תמרי דהוא רמי בר דיקולא איקלע למערבא במעלי יומא דכפורא חזי להנהו עורבי דקא שדו כבדי וכוליתא" כו' וכבר העירו שם בהג"ה כי זה המאמר כצורתו ליתא בפרק כל הבשר ק"י א' אבל נמצא בפרק גיד הנשה צ"ה ב' ובלשון אחר ר' נחמן מנהרדעא איקלע לגבי ר' כהנא לפום נהרא במעלי יומא דכפורי כו' ומפני שכתב עפ"י זכרונו נתערבו לו העניינים, ופלא שהרא"ש יומא פ"ח סו"ס כ"ג והטור אחריו א"ח סימן תר"ה העתיקו כל הענין מתשב"ץ עם שיבושיו, וכבר נודע אשר לפתח הזכרון השכחה רובצת, וע' מ"ש בתרומות פ"ח ה"י ומגילה פ"ד ה"א).
ויש להעיר שבשו"ת מהרי"ק שם סמך על נוסח הירושלמי שהעתיק מתשב"ץ קטן והוציא ממנו דין חדש נפלא שאם לא היו עניים חולים רק עניים בלבד טוב יותר ליתן לבית הכנסת, ומרן בשלחנו הטהור יו"ד סו"ס רמ"ט הכניסו לדין זה הנפלא וכתב: יש מי שאומר שמצות בהכ"נ עדיפא ממצות צדקה, וכבר הבאנו שבשו"ת מהר"ם בר"ב העתיק הירושלמי כתיקונו באופן שאין ממנו שום ראייה להדין החדש הזה, וגם הרשב"ץ בתשובתו שם אף שהעתיק הירושלמי כנוסח תשב"ץ קטן מ"מ כתב עלה דמכאן נראה שיותר היה המצוה לפרנס העניים מבניין בהכ"נ, והביא עוד ראייה לזה ממדרש אגדה שהביא רש"י (במלכים א' ז' נ"א) ומקורו בפסיקתא רבתי (פיסקא ששית ותשלם כל המלאכה) אמר שלמה רעב היה בימי אבא שלש שנים והיה לו לבזבז ההקדשות הללו להחיות בהן עניי ישראל (וע' מ"ש כעין זה בסוף קידושין מאמר אחר שסמך התלמיד על זכרונו ומשולש עוד בתשב"ץ לתלמיד מהר"ם סימן קכ"ו "פרק כל הבשר רמי בר תמרי דהוא רמי בר דיקולא איקלע למערבא במעלי יומא דכפורא חזי להנהו עורבי דקא שדו כבדי וכוליתא" כו' וכבר העירו שם בהג"ה כי זה המאמר כצורתו ליתא בפרק כל הבשר ק"י א' אבל נמצא בפרק גיד הנשה צ"ה ב' ובלשון אחר ר' נחמן מנהרדעא איקלע לגבי ר' כהנא לפום נהרא במעלי יומא דכפורי כו' ומפני שכתב עפ"י זכרונו נתערבו לו העניינים, ופלא שהרא"ש יומא פ"ח סו"ס כ"ג והטור אחריו א"ח סימן תר"ה העתיקו כל הענין מתשב"ץ עם שיבושיו, וכבר נודע אשר לפתח הזכרון השכחה רובצת, וע' מ"ש בתרומות פ"ח ה"י ומגילה פ"ד ה"א).