שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי הוריות · פרק 3 · הלכה 2 · Integer 14

אכל ספק כזית ואין ידוע אם ביוה"כ אכלו כו'. — צ"ל: ואין ידוע אם אחר יוה"כ אכלו אם קודם יוה"כ אכלו ספק כפרה כיפר (פי' דאפי' אם אכלו בודאי לפני יוה"כ יוה"כ מכפר על חייבי אשם תלוי כדתנן בכריתות פ"ו מ"ד, ועל הספק שמא אכלו אחר יוה"כ אינו חייב אשם תלוי דה"ל ספק ספיקא ואין מביאין ע"ז אשם תלוי כדמשמע מפרש"י כריתות רפ"ד ודלא כתוספות שם ע"ש ובל"מ רפ"ח משגגות ¹⁾ ויש לומר כנוסח שלפנינו ""ואין ידוע אם ביוה"כ אכלו אם קודם יוה"כ אכלו (פי' ונודע לו הספק ביוה"כ) כו' אם לאחר יוה"כ אכלו" (פי' ולא נודע לו ספק זה כולו עד אחר יוה"כ).) אם ביוה"כ אכלו כו' א"ר מתנייה לעולם אין יוה"כ מכפר אלא על הידוע (פי' דהא דתנן בכריתות שם "מי שבא לידו ספק עבירה ביוה"כ אפי' עם חשיכה פטור" אין זה אלא בשנודע לו בו ביום שנכשל בספק עבירה אבל אם לא נודע לו עד לאחד יוה"כ אין יוה"כ מכפר ודלא כלוי סביא בשבועות פ"א ה"ט) מתניתא מסייעא לחברייה יוה"כ ויום חול לפניו ועשה מלאכה בין השמשות פטור מה נפשך יוה"כ הוא כיפר כו' (פי' ומוכח דבספק עשה ביוה"כ, יוה"כ מכפר אע"פ שלא נודע לו עד אחר יוה"כ) והתני ואכל (פי' שאכל בין השמשות ואינו יודע אם ביוה"כ אכל ואם בחול אכל וס"ד דמיירי באוכל חלב בין השמשות ולפה פטור) א"ר יוסי ב"ר בון באכילת היתר (פי' ואינו אלא ספק אכל ביוה"כ ויוה"כ מכפר) לפום כן דיבר"ב הוי עליה אכל כו'(שהוא לקמן עמוד ג' וכל מה שבינתיים כפול ומיותר).