גמרא אלא אר"פ ל"ק הא ב"ש כו'. לכאורה לאוקימתא דר"נ בריש מכילתין לב"ש בשבת אית להו מוקצה וביו"ט לא וא"כ היכי קאמרי הכא אין בין כו' ואולי כי ל"ל מוקצה ביו"ט בדבר הנאכל דוקא כמו ביצה ונכלל במה שאמר אלא או"נ בלבד או דגם בשבת לא אסרו אלא בדבר שאינו נאכל לאדם כגון עצמות וקליפין ולפ"ז יו"ט ושבת כי הדדי נינהו לענין מוקצה לדידהו אך א"כ הוי היפך ממה שאמרו בשבת (קכח) אליבא דרב במוקצה לאכילה ס"ל כר"י במוקצה לטלטל ס"ל כר"ש עוד י"ל כיון דמודו במוקצה דבע"ח כמש"כ התוס' שם וא"כ אינו היתר כולל ביו"ט לכן לא חשיב לה:
קריאה במקור
רש"ש על ביצה · דף 37a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
במשנה כלים המיוחדין לא' מן האחין כו'. עמש"כ בזה ביומא (יא ב) בס"ד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 118951c7bcf5ca45556cc4a9c3458bff2343da9280a83c8515b1cd710dc4ebc4