גמרא ורנ"א אפי' חלקו גדים כו'. המהרש"א הקשה לעיל מדוע לא נאמר ג"כ בזה י"ב להחמיר לחייבם במעשר והב"א בשם רמ"ש תירץ דחששו משום חולין בעזרה והוא תירץ משום גזירה דאתי לאפרושי מפטור על החיוב ע"ש ודבריהם מופרכין מהא דב"מ (ו ב) הב"ע כגון דל"ל אלא תשעה והוא דממ"נ כו' ע"ש אלמא דל"ח להא דחשו המחברים הנזכרים. ולדעתי אין כאן קושיא ע"פ דאיתא שם דספיקא לאו בר עשורי הוא דעשירי ודאי א"ר ולא עשירי ספק ובזה מיושב ג"כ שיטת התוס' שהחזיקה הש"א שם דלמ"ד א"ב היינו שהוא ספק שמא החליפו כולו או מקצתו או לא החליפו כלל דלא תיקשי דלספק האחרון ה"ל לחוש לעשורי ודו"ק:
קריאה במקור
רש"ש על ביצה · דף 39b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 118951c7bcf5ca45556cc4a9c3458bff2343da9280a83c8515b1cd710dc4ebc4