שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כלאים · פרק 9 · הלכה 3 · Integer 17

ר' ברקיריא ור' לעזר הוון מטיילין באיסטרין כו'. — כפי הנודע היה מקום ר' אלעזר בטבריא שהרי היה תלמיד מובהק לר' יוחנן שהיה יושב בטבריא; וכן ר' זעירא (או ר' זירא בבבלי) שהיה יושב בטבריא (בבלי מ"ק כ"ה ב') התפלל לבל ימות ר' אלעזר בימיו ויפול עליו צרכי צבור (בבלי ב"מ פ"ה א'), וכן מפורש בענין זה בב"ר פצ"ו היו מהלכין בפילי שהוא חוץ לטבריא וכ"ה בתנחומא פ' ויחי סימן ג', ולפ"ז נ"ל להגיה כאן "באיסטדין" בדלי"ת (וכ"ה הנוסח בעין יעקב) ואיצטדין היינו מקום שהאנשים נלחמים עם שוורים כדרך הרומיים באותו זמן ומבואר בעירובין פ"ה ה"א שסמוך לטבריא היה "איצטדין"¹⁾ וע' בקדמוניות היהודים ספר י"ח פ"ב שאנטיפס בנו של הורדוס שבנה את העיר טבריא בנה בה גם אצטדין. (ובפסיקתא רבתי פסקא א' אות וי"ו הנוסח "היו מטיילין באילפס" וברור הוא שבמקום "באיצטדין" שנשתבש בפסיקתא נעשה "באילפס" כי בפסיקתא מובא ענין זה כפי סגנון הירושלמי ע"ש). ומזה יש להוכיח שהירושלמי נסתדר בטבריא ושם נודע לכל שהאיצטדין היה חוץ לעיר אבל המדרשות שנסתדרו במקום אחר השמיטו את האיצטדין וכתבו במקומו שם העיר. ומצאנו עוד בפסחים רפ"א דא"ר הונא כד הוינן ערקין באילין בוטיתא דסדרא רבא היו מדליקין עלינו נרות כו' ומבואר בשבת פ"ו ה"ב דף ח' ע"א דסדרא רבא היה בטבריא ומשום שהירושלמי נסתדר בטבריא אמרו סתם "בוטיתא דסדרא רבא" והיה ידוע שזה היה בטבריא; אבל באותו ענין בב"ר פ' ל"א איתא א"ר הונא עריקין הוינן מן קומי גונדא בהדא בוטיטא דטבריא והיו בידינו נרות כו' ומפני שהמדרש נסתדר בעיר אחרת כמו שנתבאר הוכרח לפרש בוטיתא דטבריא. וע' עוד ראייה לזה במגילה פ"ג ה"ב [ע"ד א'] (כ"ש בהערותי שם) ועו"ש פ"א ה"א [ע' ע"א], "הסמוך לכרך והנראה עמו הרי הוא כיוצא בו ר' אייבו בר נגרי בשם ר' חייה בר בא כגון הדא חמתה" ומבואר בבבלי שם ב' ב' דמחמתן לטבריה מיל ובירושלמי כאן סתמו ולא כתבו לאיזה כרך היתה חמתה סמוכה ונראה משום שנסתדר בטבריה והיה זה מפורסם.