קריאה במקור

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כלאים · פרק 2 · הלכה 3 · Integer 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
כשזרעה לעמיר היא מתניתא. — פי' שזרעה לאכילת בהמה שאז הוא רוצה בכל מיני עשבים ועמיר הוא קש של תלתן כדאיתא בערוך ערך עמר ב' (והוא כתירוץ ב' בבבלי ב"ק פ"ב א' ע"ש).
2
ר' זריקן בשם דבית ר' ינאי כל הספיחין מותרין חוץ כו'. — צ"ל: כל הספיחין אסורין (פי' אסורין משום גזל חוץ מאלו שמונה כאן דאין בהן משום גזל וכעין זה בבבלי ב"ק פ"א א' וכן ברמב"ם פ"ה ה"ג מנזקי ממון, אבל הרמב"ם בפ"ד ה"ד משמיטה וכן הרמב"ן בפ' בהר כ"ה ה' וגם בתורת האדם תחלת ענין האבלות פירשו המאמר דהכא לענין איסור ספיחין בשביעית והעתיקו ג"כ כל הספיחין אסורין כו' וכמו שהנוסח בירושלמי ב"ב רפ"ה אלא שאין פירושם מחוור דא"כ שוב אין לך כמעט איסור ספיחין מאחר שברוב המקומות הן מותרין) חוץ מן העולין בשדה בור בשדה ניר בשדה כרם ואמר חוץ משדה תלתן שזרעה לזרע (פי' ומדלא אמר ר' ינאי נמי חוץ משדה תלתן שזרעה לזרע ש"מ דבזה הספיחין אסורין משום גזל) א"ר יוסי מילתא דר' יוחנן מסייעא ליה (פי' לר' זריקן בשם ר' ינאי) כו' אמר ליה צא ולקוט לפי השוק ומכור (פי' דאף שעלו עשבים בין הירק אינו חייב ללקוט כל הירק בבת אחת אלא ילקוט הירק מעט מעט בכל יום ויום כפי מה שהוא יכול למכור בשוק).
3
[השלמות: דאמר ר' אימי עשירים היו בתשובות. — כעין זה בפסחים פ"ו (ל"ג סוע"ב) ונזיר פ"ה ה"ד (נ"ד ע"א).]
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Jerusalem, 1940
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 8535269ba54842c06566580428e3bd09c84290181a0453c2f03b1bee15d31b23