שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כלאים · פרק 4 · הלכה 3 · Integer 2

והוא שזרע כנגד האמצעי כו'. — צ"ל: והוא שזרע כנגד כולם (והנוסח שלפנינו נשתרבב מלקמן פ"ה דה"ה וביאורו שאם זרע כנגד כולם אז אוסר את כל השורה לב"ש אפי' היא ממאה גפנים אבל אם לא זרע אלא כנגד אחת אינו אוסר רק ה' גפנים בלבד) זרע כנגד האמצעי ע"ד דב"ש אוסר את כל השורה (פי' אם אין השורה יותר מה' גפנים) כו' אם היו זרעים קרובין לאחת מהן היא אסורה והשנייה מותרת (פי' ואוסרין הזרעים ג' גפנים לצד הקרוב וב' גפנים לצד הרחוק) ואם לאו הרי שתיהן אסורות (פי' ג' מצד זה וג' מצד זה) ע"ד דב"ה אסור ארבע כו' הזוית ע"ד דב"ש איזו שורה אסורה (פי' ולכך שתיהן אסורות) זו זו ע"ד דב"ה אסור שתים כנגד שתים כו' (פי' כצורה זו: ואם זרע כנגד גפן ראשונה שבשורה ה' אוסר שש גפנים והן ג' ראשונות משורה ה' וב' ראשונות בשורה ד' וגפן ראשונה שבשורה ג') זרע כנגד הביניין שבקרן הזוית (פי' בין גפן ראשונה משורה ה' וגפן שניה משורה ד' באלכסונן) ע"ד דב"ש אוסר ארבע שורות (פי' כל שורה ה' וכל שורה ד' לאורך וכן כל שורה 1 וכל שורה 2 לרוחב) ע"ד דב"ה אוסר שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב מיכן ואחת יוצאה זנב מיכן (פי' ב' ראשונות משורה ה' וב' ראשונות משורה ד' וב' זנבות אלא שספק הוא איזה הן וכמבואר למטה) זנבות אי זו הן שלישיות שבראשונה (פי' גפן ראשונה שבשורה ג' וגפן שלישית שבשורה ה' דהיינו גפן שלישית משורה ראשונה למזרח וגפן שלישית משורה ראשונה לצפון) שניות שבשלישית (פי' או שהזנבות הן גפן 2 שבשורה ג' וגפן 3 שבשורה ד' שהיא ג"כ שניה שבשלישית אם נחשוב השורות תחילתן מדרום וסופן לצפון. ובעיא זו לא נפשטה וי"ל שאם הזרע סמוך יותר לשורות הראשונות הזנבות הן שלישיות שבראשונה ואם הזרע סמוך לשורות שניות הזנבות הן שניות שבשלישית ואם הזרע באמצען כל הזנבות אסורות וכענין שנתבאר למעלה וכל זה הוא מהגר"א ובהוספת יותר הגה"ה וביאורים ממני הכותב זוו"ר).