שלטי הגיבורים על שבת · דף 51b

רבינו והרא"ש והטא"ח סי' ש"ל כתבו דנקראת יולדת משתשב על המשבר והדם שותת ויורד ומיי' פ"ב מהלכות שבתוס' י"ג לאוין ס"ה כתבו השיעור משעה שהדם יורד ושותת שהוא קודם לישיבתה על המשבר ומן התימה על המיי' שפסק כך בחבורו שהרי בפירוש המשניות כתב דהשיעור הוי משעה שתשב על המשבר שהוא השיעור המאוחר הנה דבריו סותרין זה את זה והרמב"ן כתב שספק נפשות להקל ואי זה שקודם לבא תחלה אז מחללין השבת עליה אם ישיבת המשבר קודמת לשתיתת דם מחותה שעה הותר חילול שבת עליה וכן להיפך:

השאלתות כתבו והביא דבריהם המגיד משנה דאפי' הרופא אומר לא צריכה והיא עמו בהסכמה דאפי' הכי מחללין עליה את השבת והרמב"ן כתב דהא דמחללין כל ג' ימים היינו כשאין שם שום רופא אבל יש שם רופא שאומר אינה צריכה אין מחללין עליה השבת ומסופקני אם היא אומרת שצריכה ורופא אומר שאינה צריכה אם מחללין עליה השבת לדברי הרמב"ן או לאו משום שהכא ליכא סברת לב יודע מרת נפשו שהרי לאו מחמת רעבון עסקינן וכן מג' עד ז' צריך עיון בדברי הרמב"ן אם היא אומרת צריכה ורופא אומר אינה צריכה או בהפך אם מחללין או לאו:
לשון ריא"ז
מג' ועד ז' אמרה איך אני צריכה אין מחללין עליה השבת אבל אם לא אמרה כלום מחללין עליה השבת כמו שביאר ר"י בפסקיו מז' ועד שלשים אפי' אמרה צריכה אני אין מחללין עליה את השבת על ידי ישראל אלא עושין לה ע"י נכרים שכל צרכי חולה עושין ע"י נכרים בשבת ואפי' חולה שאין בו סכנה:

לשון ריא"ז
ונראה בעיני שאם הוצרך החולה לשחוט לו תרנגולת בשבת ומצוי אצלו נכרים מוטב לנבלה ע"י נכרים ויאכל החולה נבלה ולא ישחוט ישראל ויעבור על איסור שבת שהוא איסור סקילה כמבוא' בקונטרס הראיות: