רוב המפרשים כתבו הטעם דאסור לפרוף על המטבע בשבת דלאו בר טלטול הוא כלל ולא מהניא ביה יחוד וסמ"ג יהיב טעם לאסורא מפני שנראה כמערים להוציאו ולהוליכו במקום אחר ולא לצורך מלבוש וקשה לי על דבריו דאי משום האי טעמא ליתסר גמי לפרוף ע"ג אגוז דנראה כמערים להוציאו למקום אחר ולא לצורך מלבוש ודוחק לומר דאגוז ואבן דרכן לפרוף עליהם הלכך לא אמרי' נראה כמערים אבל מטבע אין דרכו לפרוף עליו והלכך נראה כמערים דמאן לימא לן דזה הוי דרכו וזה לא הוי דרכו ועוד היאך יהיב סמ"ג טעם לאסור פירוף ע"ג מטבע משום שנראה כמערים דהא מספקא ליה לתלמוד אפי' כי מערים לכתחלה אי שרי או לא וסלקא בתיקו ואי טעם איסור פירוף ע"ג מטבע הוי משום דמיחזי כמערים תפשוט מהכא דכי מערים להדיא גבי אגוז ודאי אסור וצ"ע על טעמו זה והמרדכי כתב לשון סמ"ג וכתבו המפרשים שאם פירף על המטבע מערב שבת מותר לצאת בו ובמיי' כתב סתם ואם פירפה יוצאה בו דמשמע דאפי' פירפה בשבת מותר לצאת בו אכן הטור א"ת סי' ש"ג והגהות מיימוני פירשו דמערב שבת קאמר שאם פירפו מע"ש מותר לצאת בו אבל אם פירעו על המטבע בשבת משמע דאסור לצאת בו ולא ראיתי דבר מכריח לפרש מיי' כך וצ"ע:
לשון ריא"ז
ובלבד שלא תפרוף עליהם בתחלה בשבת שאסור לטלטלן בשבת הואיל ולא הזמינן מבעו"י:
לשון ריא"ז
ובלבד שלא תפרוף עליהם בתחלה בשבת שאסור לטלטלן בשבת הואיל ולא הזמינן מבעו"י: