כ' הרא"ש משמע שרב אלפס פוסק כבן עזאי ותימה לי אמאי פוסק כיחידאה ואי משום דרבי יוחנן קאמר ומודה בן עזאי בזורק אין זו הוכחה שכן דרך אמוראים לפרש דברי התנאים אף על פי שאין הלכה כמותן ונראה דהלכה כרבנן וכן כתב מיימון ורבינו יונה ז"ל:
קריאה במקור
שלטי הגיבורים על שבת · דף 2a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כך כתבו המפרשים וסברו שדעת רבינו הוא לפטור דסבר דמהלך כעומד דמי ומיי' והרא"ש פליגי על זה וכתבו דחייב דמהלך לאו כעומד דמי אמנם לא ראיתי בזה הכרח לרבינו עם שאר הפוסקים לחלוק ועוד דסתם משנה דפ' המצניע דף צ"א מוכח דחייב ורבינו הביא שם המשנה כצורתה:
ואם רשות הרבים צריך שעוברין בו ששים רבוא בכל יום להקרא רה"ר מיי' פרק י"ד מהל' שבת לא הזכיר זה כלל בדין רשות הרבים וכ' המגיד משנה שכן הוא דעת הרשב"א והרמב"ן דמקרי רה"ר אפי' אינו עובר שם בכל יום ס' רבוא אם יש שם כל שאר התנאים והתוספות כתבו שצריך שיעבור בו בכל יום ס' רבוא וכ"כ הטור א"ח סימן שמ"ח וכן סמ"ג לאוין ס"ה:
לשון ריא"ז
ואם נטל מזה ונתן לזה פטור ואע"פ שלא הפסיק בינתים כמו שביאר מז"ה בפסקיו ולי נראה שאם לא הפסיק בינתים הרי זה חייב ולא אמרו פטור אלא כשהפסיק ועמד החפץ על האסקופה מעט כמבואר בקונטרס הראיות:
ואם נטל מזה ונתן לזה פטור ואע"פ שלא הפסיק בינתים כמו שביאר מז"ה בפסקיו ולי נראה שאם לא הפסיק בינתים הרי זה חייב ולא אמרו פטור אלא כשהפסיק ועמד החפץ על האסקופה מעט כמבואר בקונטרס הראיות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 95981e4ae6999b2d3e5762b3a23a330c9a37bf21b86f34e6b761ab6cd3f64729