שלטי הגיבורים על שבת · דף 48a

הר"ן ומ"מ פכ"ה מה' שבת הביאו דברי ר"י שאומר דמותרין לטלטלן אפי' שלא לצורך כלל והם כתבו שאין לטלטלן שלא לצורך כלל וכ"נ מדברי מיי' וסמ"ג וטור והיינו טעם לדבר דבימי נחמיה בן חכליה אסרו הכל אין לנו להתיר טלטולן אלא באופן שאמרו חכמים וכיון שחכמי' לא התירו הטלטול בכלים שמלאכתן להיתר אלא מחמה לצל שהוא קצת צורך בשביל הכלי אין לנו להתיר בו יותר ולפיכך שלא לצורך כלל אסור לטלטלן ומשום הכי כתב הר"ן דספרי הקדש ואוכלין כיון שלא נאסרו מתחל' מותרים לטלטלן אפי' שלא לצורך כלל ולפי זה כוסו' וקערות וצלוחיות ומקצוע של דבילה וזוהמא ליסטרון של קדרה וסכין קטנה שע"ג השלחן נ"ל שיהיו מותרין לטלטלן שלא לצורך כלל כיון שמתחל' לא נאסרו כדאי' בגמ' ובתוס' בכלים אלו לא אסרו הטלטול ככלים שהיו בימי נחמיה:
לשון ריא"ז
ונראה בעיני שאפי' כלים שמלאכתן להיתר לא התירו לטלטלן אלא לצורך ואפי' אם צריך להצניען שלא יאבדו או מחמה לצל כמו שביארנו אבל אם בא לטלטלן בלי שום צורך אסור כמבואר בקונטרס הראיות ומז"ה מתיר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור אפי' מחמה לצל ואפי' נר ישן שהוא מאוס ונר שהדליקו בו באותה שבת שכבה שהוא מוקצה מחמת איסור הוא מתיר לטלטלו לצורך גופו ולצורך מקומו וכבר השגתי עליו בקונ' הראיות ובפ' כירה ושיטת ר"ת בדברים שמוקצה מחמת איסור אסור לטלטלן אפי' לצורך גופו וכלי שמלאכתו לאיסור אסור לטלטלו מחמה לצל אלא לצורך גופו או לצורך מקומו ונראה בעיני שאם התנה מבעו"י על הנר שהדליק לשבת שלאחר שיכבה עתיד לטלטלו משם הכל לפי תנאו כמבואר בקונטרס הראיות ביו"ט פ' המביא:
נר חנוכה שהדליקה בחצרו ויש נכרים שמקפידין על כך מותר לטלטלו בשבת לאחר שכבה שיש חכם מחכמי המשנה שהיה מתיר ומפני קפידת הנכרי ראוי לסמוך בדברי תורה על דברי המתיר בשעת הדחק כמו שמבואר בפ' כירה:

רבינו וה"ג ור"ת ס"ל דמותר לכבד הבית בשבת א"כ הוו מכבדות של תמרה כלי שמלאכתו להיתר ומותר לטלטלם אפי' מחמה לצל ולדברי סמ"ג והרא"ש דאסרו לכבד הבית בשבת בשום ענין א"כ המכבדות הוו כלים שמלאכתן לאיסור ואין מטלטלין אותן אלא לצורך גופן או לצורך מקומן ואע"פ שמיי' פכ"א מהל' שבת כתב דאסור לכבד הבית במקום שאינו מרוצף מ"מ ס"ל דמכבדות הויין כלי שמלאכתן להיתר כיון שכשהוא מרוצף מותר לכבד הבית וכ"כ בפכ"ו מהל' שבת וא"כ כל כלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר מותר לטלטלו אפי' מחמה לצל דומיא דמכבדות דהויין מלאכתן לאיסור גבי מקום שאינו רצוף באבנים ומלאכתן להיתר גבי מקום המרוצף באבנים ושרי לטלטלן לדברי מיי' כדין כל הכלים שמלאכתן להיתר:
לשון ריא"ז
ומכבדות שמכבדין בהן הבית מותר לטלטלן אפילו מחמה לצל ומותר לכבד הבית כמו שביאר מז"ה בפסקיו:

רבינו והרא"ש והטור וכל הפוסקים הושוו דאם הן ראוים לאיזו מלאכה אפי' אינן ראוים למלאכתן הראשונה שמותר לטלטלן בשבת ובהלכות כתוב בשם רב צמח גאון דאסור לטלטלן אם אינן עושין מעין מלאכתן הראשונה ודחו דבריו רבינו והרא"ש בטוב טעם וגם לי קשה על דבריו דא"כ שלא יהיה מותר לטלטלן אלא אם כן ראוין למלאכתן הראשונה אתי לפסוק כמאן דאסר נולד ואנן קיי"ל דמאן דלית ליה מוקצה לית ליה נולד והיאך אפשר שיפסוק דלא כר"ש דקיי"ל כוותיה במוקצה ונראה דבכל הכלי' שנשברו פליגי בין בחתיכת חרס קטנה בין במגופת חבית שנכתתה בין בשירי פרוזמיות בין בשברי התנור בכולהו ס"ל לגאון דאם נשברו בשבת אסור לטלטלן ושאר הפוסקים פליגי עליה חוץ משירי מחצלאות דאפי' נשברו בשבת גם לדברי הגאון מותר לטלטלן שהרי ראוין הם למלאכתן ראשונה לכסות בהן טינוף וכבר כתבתי בחדושי מה שקשה על הטוא"ח סי' ש"ח דמתחלה סבר דאפי' נשברו בשבת מותר לטלטלן אפי' אינן ראוין למלאכתן ראשונה ולבסוף נראה דסבר שאם נשברו בשבת דאסור לטלטלן ואין לומר דהטור נקט גבי חתיכות חרס דמיירי שנשברו בחול משום דבעי למיתני אח"כ זרקו לאשפה מבעו"י אסור וא"א לומר זרקו לאשפה מבעו"י אם לא שנשברה מבעו"י דאי משום הא לא איריא חדא שהתלמוד לא קתני גבי חתיכת חרס זרקו לאשפה מבעו"י שבשביל זה יהיה מוכרח גם הוא להביאו בפסקיו ולומר דמיירי בהכי שנשברה מבעו"י ועוד היה אפשר לומר ואם נשברה מבעו"י וזרק מבעו"י לאשפה כי היכי דשמעינן לה גבי מגופ' חבית וגבי שירי מחצלאות שכתב הרמב"ן ז"ל והביא דבריו המגיד משנה פכ"ו מהל' שבת: