קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו. (א) המפרשים פירשו דקרא כתיב איש לרעהו והכא ר' יהודה נשיאה גדול כבודו על ישראל ועל רבנן ור' הושעיא לגבי דידיה היה מחשיב עצמו קטן ועם כל זה יצא י"ח דכל דוכתא דכתיב רעהו ל"ש קטון ל"ש גדול וז"ש קיימת בנו רבינו עם היות שאתה גדול ואני קטן קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות יצאת י"ח המצוה דרעהו לאו דוקא:
(ב) וראיתי. בלקוטי רבינו בצלאל כ"י שהעתיקם מהר"א פליף והוסיף ממנו ומרבני זמנו שכתב בזה וז"ל. גיליון. וקשיא לי מנחם די לונזאנו פשיטא ונ"ל דהא קמ"ל דיין נמי אקרי מנות לענין פורים ואע"ג דלענין י"ט פליגי בית הלל על בית שמאי ואמרי משלחין יינות עכ"ל ונראה דכונתו דה"א דשאני התם דסבר בית הלל דאין צריך מנות דוקא ואמטו להכי קאמר משלחין יינות אבל הכא לא נפיק ביינות קמ"ל דחשיב מנות:
ואולם. יש להעיר בדברי הרב ז"ל דלדידיה דמשלחין מנות הם דברי ב"ה וב"ש פליגי א"כ לב"ש אינם מנות ואמאי נפיק הכא בפורים דבעינן מנות אימור דגם לב"ה לא מיקרו מנות ושאני י"ט דב"ה לא בעו מנות. ולזה יש לומר דהגם דבעלמא לא מקרו מנות הכא בפורים כיון דמשתה ושמחה כתיב ושתי"ה היתה נקראת מנה יפה והא קמ"ל דאע"ג דבעלמא יין לא מיקרי מנה הכא מסתברא דיין תשורה הן להביא תשור"י מראש המנ"ה וז"ש הרב דיין נמי אקרי מנות לענין פורים:
אמנם. אכתי קשה על הרב ז"ל דסבר דמאי דקתני במתניתין התם ספ"ק דביצה משלחין יינות וכו' בית הלל היא. והלא הא דמשלחין יינות מוכח דהיא חלוקה אחרת והיא אליבא דכ"ע דיינות מיקרו מנה גם לב"ש וכן הרב תרומת הדשן סי' קי"א כתב בפשיטות דשתיה בכלל אכילה והרב פרי חדש סי' תרצ"ה הביא ראיה מהא דהכא דשדר גרבא דחמרא ופירש דהיינו דקאמר קיימת בנו רבינו דהוה ס"ד דמנה מידי דאכילה לד'א קיימת בנו רבינו דשתיה בכלל אכילה עיין בדבריו ודוק:
(ג) ואפשר. לומר דרך רמז דעל פ' עשו איש יודע ציד תרגם אנקלוס גבר נחשירכן ושאלו להרשב"א בתשובה סי' קס"ד על תרגום זה וכתב דיש גדולים דגרסי הגירסא בריש וע"ש מה שפירש. אמנם המקובלים פי' שהוא רמז לסט"א והוא נחש ירכן נאחז בירך. גם כתבו המקובלים דהגלות הזה הוא על עון לשון הרע ופ"ג דערכין קרי ליה לישן תליתאי והוא חמור מע"ז ג"ע ש"ד ותקנתו בתלמוד תורה כמפורש שם. וזה רמז לו אטמא כלומר הנאחז בירך שהוא אטמא עתה הוא מקטרג על לה"ר וזה רמז דעגלא תלתא כלו' הלשון שהוא כמו עגל ע"ז תלתא שהוא לישן תליתאי א"נ ששקול כשלשה עבירות ע"ז ג"ע ש"ד ואנו בגלות על זה אין תקנתו אלא בגרבא דחמרא היא התורה הנמשלת ליין ולשון גרבא על דרך זיל גרביה בשבת דף קמ"ח ופירש הערוך מושכהו והוא כמ"ש משכהו לבית המדרש. וגם רמז אטמא גי' מטב. דעגלא תלתא כלומר להטיב ולתקן הלה"ר שבעבורו אנו בגלות משיכ"ה דאוריתא וזהו גרבא דחמרא יינה של תורה כי זהו התקון. ושלח לו קיימת בנו רבינו דבזה ששלחת למדתנו רבינו ומשלוח מנות דשדר לן שופריה מנה רוחנית ברמז מופלא וגופנית בשר ויין.
(ד) עוד. אפשר לרמוז שרצה ר' יהודה נשיאה לרמוז לו כל תקף ההצלה בפורים על דבר אמ"ת וענוה צדק וזה המזמור דורשו רבינו אליעזר מגרמיזא בשערי בינה כ"י על אסתר ונס פורים ואפשר לרמוז כי אמ"ת ר"ת אסתר מרדכי תורה כי שלשה אלה עזרתה לנו להנצל דהיינו בזכות אסתר ומרדכי כי רב הוא ונוסף עוד שמסרו עצמם על קדוש השם בעבור ישראל וגם בזכות התורה שקבלנו ברצון כמשז"ל. והנה נודע דמרדכי לא השתחוה להמן לתקן פגם הירך וכמו שאמר הסבא קדישא בזהר משפטים ומבואר באריכות בדברי הרב מהר"א גאלנטי בקול בוכים. וזהו רמז אטמא הירך ששמר מרדכי. דעגלא תלתא רמז לאסתר כי האשה מכוני' לעגל כמ"ש לולא חרשתם בעגלתי והאשה נקנית בג' דרכים וזה רמז עגלא תלתא. ורמז לתורה הוא גרבא דחמרא שהתורה נמשלה ליין. ובמוטב תלתא אסתר ומרדכי ותורה היתה ישועתנו. גם מבואר בדברי הזהר הקדוש ומהר"א גאלנטי הנזכר כי בענין שאול ח"ו נתחזק פגם הירך אלמלא דוד הע"ה אשר תקן בשירותיו כמש"ה נעימות בימינך נצח ולכן שאל דהע"ה שיזכר בענין מרדכי כמו שהארכנו בס' הקטן דברים אחדים דרוש י"ג דף ס"ה ע"ש. אי לזאת ר' יהודה נשיאה דאתי מדוד הע"ה שתקן הירך שלח לרבי הושעי"א לשם שבו הו"א תשלום שמו יתברך וכסאו ישע שאנו מקוים שימחה זכר עמלק תפרה [ישע] ויושלם השם והכסא כביכול [הרמוז באותיות הו"א משם הושעיא שהוא צירוף תיבות הו"א יש"ע] ואז יושלם תקון הירך:
(ה) והרב. ישרש יעקב הביא משם הרב תאוה לעינים דגריס תלתא גרבי דחמרא וכן הגירסא בעין יעקב ולפי גירסא זו פירש דאטמא וג' גרבי הם ד' ובזה קיים שתי מנות וב' מתנות וכונתו דשלח שקיים כל הכתוב משלוח מנות ומתנות עכ"ד ולפי גירסתו דשלח ג' גרבי דחמרא ולגירסת רש"י דגריס דשלח לו משלוח מנות איש לרעהו ותו לא וכן נראה דגריס מהרש"א בת"ל. אפשר לומר להפך דדרך בדיחותא שלח לו קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו כלומר הגם דשדר לן טובא דאית ביה לקיים מנות ומתנות מ"מ כיון דשדריה מר לדידי הגם דעל שלחני יש אביונים ואכלו אביוני הם זוכים מכחי ומר לא קים אלא מנות לחוד וזה משום צחותא דודאי ר' יהודה נשיאה יהיב לכמה אביונים. ודרך שמחה שלח כזאת ואשמועינן דינא. ואחרי כתבי ראיתי להרב חידושי אגדות שהגם דגירסתו גרבא דחמרא פירש דיצא י"ח מהכל ושלח ליה כוליה קרא ע"ש דיש בדבריו קצת גמגום:
(ו) א"נ. אפשר דרבי הושעיא לא היה רוצה ליהנות אך עתה דבקבלתו גורם דר"י נשיאה יקיים המצוה נתרצה לקבל דגם הוא עושה מצוה על דרך שכתב הר"ן ריש פ"ב דקדושין דאתתא אע"ג דלא מפקדא אפריה ורביה מצוה היא עושה בנשואיה כיון דהאיש אי אפשר לקיים מצותו מבלעדה והיינו דשלח ליה קיימת בנו רבינו וכו' כלומר מדעתי כי קשה ליהנות אך יומא הוא דקגרים שעל ידי תקיים המצוה וזכו השתכחת לי וז"ש קיימת בנו רבינו ולכן קבלתים ואתיא כדעת הרב פר"ח דאם קבל המתנות ומחלם לו לא יצא:
(ז) א"נ. רמז לו דעתה דקבלם יצא וז"ש קיימת בנו שקבלנום דאם נגנבו או נאבדו לא יצא כמו שהסכים הרב מופת הדור מהר"ח אלפאנדארי בהגהתו לס' בני חיי:
(ב) וראיתי. בלקוטי רבינו בצלאל כ"י שהעתיקם מהר"א פליף והוסיף ממנו ומרבני זמנו שכתב בזה וז"ל. גיליון. וקשיא לי מנחם די לונזאנו פשיטא ונ"ל דהא קמ"ל דיין נמי אקרי מנות לענין פורים ואע"ג דלענין י"ט פליגי בית הלל על בית שמאי ואמרי משלחין יינות עכ"ל ונראה דכונתו דה"א דשאני התם דסבר בית הלל דאין צריך מנות דוקא ואמטו להכי קאמר משלחין יינות אבל הכא לא נפיק ביינות קמ"ל דחשיב מנות:
ואולם. יש להעיר בדברי הרב ז"ל דלדידיה דמשלחין מנות הם דברי ב"ה וב"ש פליגי א"כ לב"ש אינם מנות ואמאי נפיק הכא בפורים דבעינן מנות אימור דגם לב"ה לא מיקרו מנות ושאני י"ט דב"ה לא בעו מנות. ולזה יש לומר דהגם דבעלמא לא מקרו מנות הכא בפורים כיון דמשתה ושמחה כתיב ושתי"ה היתה נקראת מנה יפה והא קמ"ל דאע"ג דבעלמא יין לא מיקרי מנה הכא מסתברא דיין תשורה הן להביא תשור"י מראש המנ"ה וז"ש הרב דיין נמי אקרי מנות לענין פורים:
אמנם. אכתי קשה על הרב ז"ל דסבר דמאי דקתני במתניתין התם ספ"ק דביצה משלחין יינות וכו' בית הלל היא. והלא הא דמשלחין יינות מוכח דהיא חלוקה אחרת והיא אליבא דכ"ע דיינות מיקרו מנה גם לב"ש וכן הרב תרומת הדשן סי' קי"א כתב בפשיטות דשתיה בכלל אכילה והרב פרי חדש סי' תרצ"ה הביא ראיה מהא דהכא דשדר גרבא דחמרא ופירש דהיינו דקאמר קיימת בנו רבינו דהוה ס"ד דמנה מידי דאכילה לד'א קיימת בנו רבינו דשתיה בכלל אכילה עיין בדבריו ודוק:
(ג) ואפשר. לומר דרך רמז דעל פ' עשו איש יודע ציד תרגם אנקלוס גבר נחשירכן ושאלו להרשב"א בתשובה סי' קס"ד על תרגום זה וכתב דיש גדולים דגרסי הגירסא בריש וע"ש מה שפירש. אמנם המקובלים פי' שהוא רמז לסט"א והוא נחש ירכן נאחז בירך. גם כתבו המקובלים דהגלות הזה הוא על עון לשון הרע ופ"ג דערכין קרי ליה לישן תליתאי והוא חמור מע"ז ג"ע ש"ד ותקנתו בתלמוד תורה כמפורש שם. וזה רמז לו אטמא כלומר הנאחז בירך שהוא אטמא עתה הוא מקטרג על לה"ר וזה רמז דעגלא תלתא כלו' הלשון שהוא כמו עגל ע"ז תלתא שהוא לישן תליתאי א"נ ששקול כשלשה עבירות ע"ז ג"ע ש"ד ואנו בגלות על זה אין תקנתו אלא בגרבא דחמרא היא התורה הנמשלת ליין ולשון גרבא על דרך זיל גרביה בשבת דף קמ"ח ופירש הערוך מושכהו והוא כמ"ש משכהו לבית המדרש. וגם רמז אטמא גי' מטב. דעגלא תלתא כלומר להטיב ולתקן הלה"ר שבעבורו אנו בגלות משיכ"ה דאוריתא וזהו גרבא דחמרא יינה של תורה כי זהו התקון. ושלח לו קיימת בנו רבינו דבזה ששלחת למדתנו רבינו ומשלוח מנות דשדר לן שופריה מנה רוחנית ברמז מופלא וגופנית בשר ויין.
(ד) עוד. אפשר לרמוז שרצה ר' יהודה נשיאה לרמוז לו כל תקף ההצלה בפורים על דבר אמ"ת וענוה צדק וזה המזמור דורשו רבינו אליעזר מגרמיזא בשערי בינה כ"י על אסתר ונס פורים ואפשר לרמוז כי אמ"ת ר"ת אסתר מרדכי תורה כי שלשה אלה עזרתה לנו להנצל דהיינו בזכות אסתר ומרדכי כי רב הוא ונוסף עוד שמסרו עצמם על קדוש השם בעבור ישראל וגם בזכות התורה שקבלנו ברצון כמשז"ל. והנה נודע דמרדכי לא השתחוה להמן לתקן פגם הירך וכמו שאמר הסבא קדישא בזהר משפטים ומבואר באריכות בדברי הרב מהר"א גאלנטי בקול בוכים. וזהו רמז אטמא הירך ששמר מרדכי. דעגלא תלתא רמז לאסתר כי האשה מכוני' לעגל כמ"ש לולא חרשתם בעגלתי והאשה נקנית בג' דרכים וזה רמז עגלא תלתא. ורמז לתורה הוא גרבא דחמרא שהתורה נמשלה ליין. ובמוטב תלתא אסתר ומרדכי ותורה היתה ישועתנו. גם מבואר בדברי הזהר הקדוש ומהר"א גאלנטי הנזכר כי בענין שאול ח"ו נתחזק פגם הירך אלמלא דוד הע"ה אשר תקן בשירותיו כמש"ה נעימות בימינך נצח ולכן שאל דהע"ה שיזכר בענין מרדכי כמו שהארכנו בס' הקטן דברים אחדים דרוש י"ג דף ס"ה ע"ש. אי לזאת ר' יהודה נשיאה דאתי מדוד הע"ה שתקן הירך שלח לרבי הושעי"א לשם שבו הו"א תשלום שמו יתברך וכסאו ישע שאנו מקוים שימחה זכר עמלק תפרה [ישע] ויושלם השם והכסא כביכול [הרמוז באותיות הו"א משם הושעיא שהוא צירוף תיבות הו"א יש"ע] ואז יושלם תקון הירך:
(ה) והרב. ישרש יעקב הביא משם הרב תאוה לעינים דגריס תלתא גרבי דחמרא וכן הגירסא בעין יעקב ולפי גירסא זו פירש דאטמא וג' גרבי הם ד' ובזה קיים שתי מנות וב' מתנות וכונתו דשלח שקיים כל הכתוב משלוח מנות ומתנות עכ"ד ולפי גירסתו דשלח ג' גרבי דחמרא ולגירסת רש"י דגריס דשלח לו משלוח מנות איש לרעהו ותו לא וכן נראה דגריס מהרש"א בת"ל. אפשר לומר להפך דדרך בדיחותא שלח לו קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו כלומר הגם דשדר לן טובא דאית ביה לקיים מנות ומתנות מ"מ כיון דשדריה מר לדידי הגם דעל שלחני יש אביונים ואכלו אביוני הם זוכים מכחי ומר לא קים אלא מנות לחוד וזה משום צחותא דודאי ר' יהודה נשיאה יהיב לכמה אביונים. ודרך שמחה שלח כזאת ואשמועינן דינא. ואחרי כתבי ראיתי להרב חידושי אגדות שהגם דגירסתו גרבא דחמרא פירש דיצא י"ח מהכל ושלח ליה כוליה קרא ע"ש דיש בדבריו קצת גמגום:
(ו) א"נ. אפשר דרבי הושעיא לא היה רוצה ליהנות אך עתה דבקבלתו גורם דר"י נשיאה יקיים המצוה נתרצה לקבל דגם הוא עושה מצוה על דרך שכתב הר"ן ריש פ"ב דקדושין דאתתא אע"ג דלא מפקדא אפריה ורביה מצוה היא עושה בנשואיה כיון דהאיש אי אפשר לקיים מצותו מבלעדה והיינו דשלח ליה קיימת בנו רבינו וכו' כלומר מדעתי כי קשה ליהנות אך יומא הוא דקגרים שעל ידי תקיים המצוה וזכו השתכחת לי וז"ש קיימת בנו רבינו ולכן קבלתים ואתיא כדעת הרב פר"ח דאם קבל המתנות ומחלם לו לא יצא:
(ז) א"נ. רמז לו דעתה דקבלם יצא וז"ש קיימת בנו שקבלנום דאם נגנבו או נאבדו לא יצא כמו שהסכים הרב מופת הדור מהר"ח אלפאנדארי בהגהתו לס' בני חיי: