(הדר) אמר רבי ירמיה לאו מילתא היא דאמרי. פירוש שאמרתי וקים להו לרבנן דהא אשכחן דקים להו מבעיא דבעי מיניה (חברייא) מרב הונא עומר שהקריבו וכו׳ ודחינן להא סיעתא דרבי ירמיה ואמר ליה מאי ראיה אייתית ודלמא דלא עייל כלל [כלומר] ודלמא לא הקריבו [כלל] אלא ממה שהיה כשעלו לא הביא לא שליש ולא רביע ולא כלום אבל אילו היה רבעא (או דנקא) הוי להו ספק שמא שליש הוא ולא קים להו. ודחי רבי ירמיה ואמר לא סלקא דעתך דלא עייל כלל שאלמלא כן בחמשה יומי פרי לכחחלה וחזי לטחינה אלא שכבר הביא פחות משליש ונגמר באותן חמשה ימים ואקשו עלה דרבי ירמיה ואכתי בחמשה יומי תמלא ותהא ראויה לטחינה אלא מאי אית לך למימר ארץ צבי כתיב בה וממהרת להגדיל ומשום הכי נגמרה תבואה שלא הביאה שליש בחמשה יומי הכא נמי יש לומר שלא הביאה כלום לא שליש ולא רביע ומשום שהיא ארץ צבי עשתה לחמשה [יומי] ואידחייה האי סייעתא דרבי ירמיה ועמדה תשובה הראשונה דכל שעוריה דחכמים כך הם וקים להו.
קריאה במקור
חידושי הרמב"ם על ראש השנה · דף 13a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wrocław, 1868
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001769560/NLI
- הערות המהדורה
- Digitized by M. Shaliehsaboo
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3be2945909d8ef0aef857c528b12fde39d18b9f92556b637c58235adeefb019