תני. בתוספתא סוף פ"ו:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 8 · הלכה 8 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
פוחת את המעזיבה. כלו' נוקבה והכי קתני בתוספתא בהדיא ומשלשל הדלי דרך הנקב לממלא ממנה בשבת:
והוא שיש בנקב ארבעה טפחים והוא שיש בו רוחב ארבעה. כלומר שיהא בו ארבעה באורך וברוחב ד':
והוא שיהא מחיצות גבוהות עשרה. כלומר שצריך שיהא בהכצוצרה ד' אמות על ד' אמות דכשהוא עושה בתוכה נקב ד' טפחים על ד' טפחים נשתיירו עשרה טפחים מכל רוח ורוח ואמרי' בהו כוף וגוד אחית כאלו שכפוף הוא מכל רוח ורוח ויש כאן מחיצות גבוהות עשרה וביניהן חלל ד' על ד' שאין מחיצה פחותה מעשרה ואין מחיצה פחותה מארבעה טפחים חלל שביניהן:
תמן. בבבל אמרי אפי' אין מחיצות גבוהות עשרה נעשית כמסמרת חד כלומר כמו שהיא מסומרת ומדובקת על פני המים כאחת דמכיון שהתירו מחיצה תלויה במים אפי' בשאינה גבוה עשרה התירו לר' חנניה בן עקביה ובכולא מילתא פליג אמתני' דלא בעינן שיעשה מחיצה ממש ולא בעי' שתהא גבוה עשרה:
מותר למלאות ואסור לשפוך. אסתם כצוצרה דמתני' קאי דלמלאית הוא שהתירו דרך הנקב אבל לא לשפוך מימיו דרך שם דהוי כשופך לתוך הכרמלית:
אמר ליה. רבי חייה לרב אידי כד נמנה חכמים לסומכן נמנה לך עמהן ופליגי בהא דר' מנא קאמר מגהר או מגחך הוה עמיה דרך שחוק אמר לו כן לפי שלא היטב זה בעיני ר' חייא דמ"ש אם התירן למלאות על ידי המחיצה למה לא נתיר נמי לשפוך:
אמר ר' יוסי בר בון מילא אמר ליה. מילתא בטעמא א"ל והוטב בעיני ר"ח ולשבח אמר ליה כשנמנה חכמים נמנה לך עמהם לפי שיפה אמרת מותר למלאות מפני שממלא דרך מחיצתו אבל אסור הוא לשפוך ששופך חוץ למחיצתו וכלומר שמסתמא כששיפך מימיו אינו מקפיד לשפוך דרך המחיצה ושופך הוא חוץ למחיצתו והוי כשופך מרה"י לכרמלית להדיא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e82a0911cd90f2289cef83a72ae5364d4ed9e9ba17171aaa943bd69ac77ccd0b