פני משה על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 8 · הלכה 1 · Segment 2

גמ' ולא תניתה מזכין. ולא תנינן בתחומין שצריך לזכות להן העירוב אם עירב להן משלו ולמה באמת לא תנינן הכא מזכן וקאמר שמואל דהואיל וכן אשמעינן תנא דמתני' דבדוקא קתני דתמן גבי משתתפין במבוי בפרק דלעיל תנינן מזכה אותן וקמ"ל דצריך לזכות ברם הכא דלא תנינן מזכן א"כ קמ"ל שאינו צריך לזכות בתחומין:

ר' יוחנן אמר. דלאו מילתא היא אלא קל וחומר איכא בדבר והתנא סמך עצמו על הק"ו דמה עירובי חצרות ומבואות שהן מדבריהן ואת אומר מזכן עירובי תחומין שהן מדברי תורה דמיהת יש סמך מן התורה על עירובי תחומין כדכתיב אל יצא איש ממקומו לכ"ש שצריך לזכות להן ובלאו הכי לא מהני:

אתיא דרב כר"י. הא דרב דלעיל בפרק הדר בהלכה ז' דפליג התם עם ר' יוחנן בדין כלים ששבתו במבוי דר' יוחנן ס"ל מטלטלין אותן במבוי אע"פ שלא נשתתפו במבוי משום דקורה מתרת בלא שיתוף לאותן כלים ששבתו במבוי. ורב ס"ל דאין מטלטלין אותן אלא בד' אמות משום דלדעתיה דרב אין קורה מתרת בלא שיתוף. ופרכינן התם על דעתיה דר' יוחנן לאיזה דבר משתתף בכל המבוי וקאמר ר' יוסי בר' בון כדי לעשות כל הרשויות כאחת שיהו מותרין לטלטל אף מן החצרות להמבוי והשתא קאמר הש"ס הכא דאף על גב דפליגי התם בדין כלים ששבתו במבוי מ"מ שמעינן מיהת דשיטתיה דרב אתיא כר' יוחנן דהכא בענין שצריך לזכות בעירובי תחומין שהרי מן הסברא הוא שבכ"מ דאסרי עליה בני המבוי לא יהא צריך לזכות להן דכמו דאינהו אסירי אסור הוא ג"כ ובודאי גמר ומקני להו השיתוף ואפ"ה אמרי' גבי שיתוף שצריך לזכות להן ע"י אחר א"כ מכ"ש בעירובי תחומין דלא אסרי עליה מידי ולא גמר ומקני שצריך הוא לזכות להן ע"י אחר:

אמר ר' יוסי בר' בון וכו'. סיומא דמילתא הוא להכריח דרב כר' יוחנן דהכא וכלומר ואמר ר' יוסי בר' בון לעיל אליבא דר' יוחנן דעיקר השיתוף הוא כדי לעשות כל הרשויות כאחת ואם לר' יוחנן ס"ל הכא דצריך לזכות בעירובי תחומין כמו בעירובי חצירות ומבואות א"כ פשיטא היא דלרב דס"ל לעיל דאפי' במבוי גופיה אסורין לטלטל בלא שיתוף ואפ"ה צריך לזכות דק"ו הוא שבעירובי תחומין ג"כ צריך לזכות כדאמרן והיינו דקאמר אתיא דרב כר' יוחנן בהא: