ביתו אסור וכו' תמן רבנן. כלומר דהא דתנינן לקמן בפ"ו שאסור ביתו להן רבנן היא דקסברי המבטל רשות חצירו לא ביטל רשות ביתו ברם הכא אליבא דר"א הוא דאמרינן ומפרש טעם פלוגתייהו:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 2 · הלכה 8 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רבנן אמרי אדם מבטל רשות ביתו וכו'. כלומר אם ביטל רשות ביתו בפירוש ביטל אבל אין אדם מבטל רשות חצירו להיות גם רשות ביתו בטל דמה שביטל ביטל ומה שלא ביטל לא ביטל ור"א ס"ל כשם וכו' כך מבטל רשות חצירו להיות בטל גם רשות ביתו דבביטל רשות חצירו את הכל ביטל:
על דעתיה דר"א. דמבטל הוא רשות ביתו א"כ יעשה כאכסנאי ויהא מותר מביתו שהרי עכשיו ביתו כבתיהם:
קנס קנסו ר"א. מפני ששכח ולא עירב:
ר' שמי בעי. הקשה על האי טעמא עיקר עירוב דבר מדבריהם הוא וקונסין לו בשוגג לר"א שהרי שכח הוא:
אמר הריני מבטל רשות ביתי. אם אוף רבנן מודי. או דילמא לאו כל כמיניה לסלק נפשיה מביתיה וכן לר"א אם אמר בפירוש הריני מבטל רשות חצרי בלבד אי אמרינן לאו כל כמיניה משום דביתן בלא חצר לא עבידי אינשי דדיירי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e82a0911cd90f2289cef83a72ae5364d4ed9e9ba17171aaa943bd69ac77ccd0b