א"ר יוסה אתיא כמ"ד חצר ניתרת בשני פסין וכו'. כלומר דרבי יוסה בא לתרץ שאף לאותה ברייתא דתני רבי שיין נמי לא תקשי דאתיא כהאי מ"ד לעיל בהלכה א' גבי הא דבעי ר' זעירא חצר במה היא דניתרת דמייתי פלוגתא דתנאי ואיכא מ"ד דס"ל דבעינן שני פסין אחד מכאן ואחד מכאן וכל פס ופס של ד' טפחים והשתא תוקמי להך ברייתא דקתני הגדולה באחת עשרה והקטנה בעשר' דמיירי במופלגין כותלי קטנה מכותלי גדולה שני טפחים מכאן וארבעה טפחים מכאן והשתא אע"ג דאיכא הכא תורת לבוד מיהת מרוח אחת מ"מ הואיל ובעינן פס ד' מכאן ופס ד' מכאן וליכא הלכך אין כאן צד היתר לחצר הקטנה:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 1 · הלכה 6 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אמר רבי יוסי בר' בון ואפילו תימר כן אתיא כמ"ד וכו'. כלומר דרבי יוסי ב"ר בון נמי ה"ק דאפילו תימר כן ותוקמי כהך מ"ד דבעינן שני פסין של ארבע טפחים מכאן ומכאן נמי שפיר מיתרצא כדאמרן אלא דלא צריכין להך אוקמתא דבלאו הכי לא קשה ולא מידי דרב עוקבא בשם רבנן דתמן קאמר דהיינו טעמא שאין הקטנה ניתרת בהגפופין של הגדולה לפי שלהגדולה הן נידונית ולגבה הוא דשייכי אותן הגיפופי ואין נידונית כלל להקטנה ואע"ג שיש כאן שוה מבפנים ונראה מבחוץ סברי רבנן דתמן דבכה"ג אינו נידון משום לחי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e82a0911cd90f2289cef83a72ae5364d4ed9e9ba17171aaa943bd69ac77ccd0b