במערה מכד לכד היא מתניתא. הא דקתני ר' יהודה אומר נותן חבית לחבירו וכו' מיירי שמערה מכד אי מחבית לתוך חבית שלו וכן מחבירו לחבירו דאם בחבית הראשונה הא תנן הבהמה והכלים כרגלי הבעלים:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 10 · הלכה 2 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דלא כן ר' יהודה כדעתיה דר' יהודה אומר משקה טופח. קיצור לשון הוא וכלומר דאם לא כן דמיירי במערה מכד לכד לא מצית לאוקמי דקשיא כדאמרן דקי"ל הבהמה והכלים כרגלי הבעלים אבל במערה מכד לכד שפיר מיתוקמא מילתא דרבי יהודה כדעתיה דס"ל משקה טופח בעלמא הוא ואין בו ממש כדקאמר בפ"ה דביצה מים אין בהן ממש שיאסרו להוליכן מחוץ לתחומן והלכך מערה הוא לתוך כלי שלו ונותנו וכו' ומאי לא תהלך זו דאמרו לו הכי קאמר לא תהלך מה שבזו יותר מרגלי הבעלים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e82a0911cd90f2289cef83a72ae5364d4ed9e9ba17171aaa943bd69ac77ccd0b