יֵיתוּן בְּנֵי עַמְמִין לִשְׁלָם. נראה לי בס"ד הוא חשב שבזה יתכבדו יותר לומר שהם בני גרים, ועם כל זה זכו לכל הכבוד הזה נשיאות ואב בית דין שלא נמצא בישראל אדם ראוי לכך כמותם, אמנם הם הקפידו כי לעיני השומעין נראין דבריו בזיון ואונאת דברים, ועוד רגלים לחשד שלא נתן שלום לנכח, ועוד רגלים שאמר השלום בלשון תרגום ולא אמרו בלשון הקודש כי לשון הקודש הוא בתפארת ששם אחיזת ישראל והתרגום במלכות ששם אחיזת הגרים. והם השיבו לו דְּעַבְדֵי עוּבְדָא דְּאַהֲרֹן שהיה רודף שלום וכן עשינו אנחנו אשר מאלינו ומעצמינו באנו לכבדך ליטול רשות ממך ואם המון העם פירשו ממך מה בידינו לעשות הנה אנחנו רדפנו השלום לפייסך בנטילת רשות.
קריאה במקור
בן יהוידע על יומא · דף 71b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897
- רישיון המהדורה
- CC0
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001933802/NLIl
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3a48b4c3b6c09dfe62d688eb917fa8e005d812bcecf7fff5ea9dbd05e725edd2