וְאוֹמְרִים לוֹ: טֹל וָצֵא! טֹל וָצֵא. נראה לי בס"ד הטעם שכופלים דבריהם על פי מה שאמרנו בס"ד הטעם ד'קושר לשון של זהורית חציו בסלע וחציו בין קרניו' כי האשה נבראת מן העצם, ולכן קולה דק והאיש מן האדמה לכן קולו עב, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל בגמרא והכפרה תהיה ביום הכיפורים לזכרים ולנקבות ולכן קושר חציו בסלע רמז לזכרים שנבראו מן האדמה וחציו בין קרניו שהם עצם רמז לנקבות שנבראו מעצם וכשילבין זה וזה אז ידעו שנשלמה הכפרה לזכרים ולנקבות. לכן כופלים הדברים טֹל וָצֵא מן הזכרים טֹל וָצֵא מן הנקבות או חד כנגד עונות שבין אדם למקום וחד כנגד עונות שבין אדם לחבירו או כנגד המזידין והפשעים או כנגד כהנים וכנגד שאר ישראל דקיימא לן כרבי יהודה דסבירא ליה גם כהנים מתכפרים בשעיר המשתלח.
שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: פְּלוֹנִי, מַהוּ לָעוֹלָם הַבָּא? אָמַר לָהֶם: לֹא שְׁאַלְתּוּנִי אֶלָּא עַל פְּלוֹנִי [סו:]
מקשים והלא משנה ערוכה בפרק חלק (משנה סנהדרין י, ב) דחשיב שלשה מלכים דוקא? ועוד דאתמר שם שרצו למנותו ולא יכלו דתחילה באה דיוקנו של אביו ואחר כך באה אש מן השמים ולחכה בספסליהם, ואחר כך יצאה בת קול מן השמים ואז הודו והסכימו שלא למנותו, ואיתא שם (סנהדרין קד:) דהם היו אנשי כנסת הגדולה, ואם כן קשה בין לשואלין בין לרבי אליעזר אמאי לא השיב להם דבר זה נפתח בגדולים אנשי כנסת הגדולה ויצא לאורה?
ונראה לי בס"ד דמעולם לא עלה על דעת השואלין להסתפק אם יש לו חלק או לאו, והראיה לא שאלו 'פְּלוֹנִי, יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא?' אלא שאלו כך 'מַהוּ לָעוֹלָם הַבָּא?' וכונת השאלה הוא כי ידוע יש צדיק שנקרא 'בֶּן עוֹלָם הַבָּא' ויש נקרא 'מְזֻמָּן לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא' וזה גדול מן 'בֶּן עוֹלָם הַבָּא' שזה מעלה מ"ן [מיין נוקבין] במקום גבוה ביותר, וכמו שאמר רבינו האר"י ז"ל בשער הגלגולים והבאתי דבריו בסה"ק אדרת אליהו פרשת כי תבא יעוין שם. ולכן שאלו 'מַהוּ לָעוֹלָם הַבָּא?' רוצה לומר מאיזה מדרגה הוא אם מאותם שהם בני עולם הבא, או אם מאותם שמזומנים לחיי עולם הבא? והשיב להם לֹא שְׁאַלְתּוּנִי אֶלָּא עַל פְּלוֹנִי, והלא שאלה זו שייכה על כל צדיק וצדיק! ובאמת הוא ידע ששלמה המלך ע"ה הוא מן מדרגה העליונה של 'מְזֻמָּן לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא' אך לא רצה להגיד דבר שלא שמע מפי רבו.
שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: פְּלוֹנִי, מַהוּ לָעוֹלָם הַבָּא? אָמַר לָהֶם: לֹא שְׁאַלְתּוּנִי אֶלָּא עַל פְּלוֹנִי [סו:]
מקשים והלא משנה ערוכה בפרק חלק (משנה סנהדרין י, ב) דחשיב שלשה מלכים דוקא? ועוד דאתמר שם שרצו למנותו ולא יכלו דתחילה באה דיוקנו של אביו ואחר כך באה אש מן השמים ולחכה בספסליהם, ואחר כך יצאה בת קול מן השמים ואז הודו והסכימו שלא למנותו, ואיתא שם (סנהדרין קד:) דהם היו אנשי כנסת הגדולה, ואם כן קשה בין לשואלין בין לרבי אליעזר אמאי לא השיב להם דבר זה נפתח בגדולים אנשי כנסת הגדולה ויצא לאורה?
ונראה לי בס"ד דמעולם לא עלה על דעת השואלין להסתפק אם יש לו חלק או לאו, והראיה לא שאלו 'פְּלוֹנִי, יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא?' אלא שאלו כך 'מַהוּ לָעוֹלָם הַבָּא?' וכונת השאלה הוא כי ידוע יש צדיק שנקרא 'בֶּן עוֹלָם הַבָּא' ויש נקרא 'מְזֻמָּן לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא' וזה גדול מן 'בֶּן עוֹלָם הַבָּא' שזה מעלה מ"ן [מיין נוקבין] במקום גבוה ביותר, וכמו שאמר רבינו האר"י ז"ל בשער הגלגולים והבאתי דבריו בסה"ק אדרת אליהו פרשת כי תבא יעוין שם. ולכן שאלו 'מַהוּ לָעוֹלָם הַבָּא?' רוצה לומר מאיזה מדרגה הוא אם מאותם שהם בני עולם הבא, או אם מאותם שמזומנים לחיי עולם הבא? והשיב להם לֹא שְׁאַלְתּוּנִי אֶלָּא עַל פְּלוֹנִי, והלא שאלה זו שייכה על כל צדיק וצדיק! ובאמת הוא ידע ששלמה המלך ע"ה הוא מן מדרגה העליונה של 'מְזֻמָּן לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא' אך לא רצה להגיד דבר שלא שמע מפי רבו.