חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי שקלים · פרק 1 · הלכה 4 · Segment 7

ר"א אמר ר' שמי בעי מפני שעשיתן כאדם אחד אצל מעשר בהמה את פוטרו מן הקלבון. פי' דקאי על המתניתין דמקשה על כל עיקר הטעם האיך קמדמית לעשותן אדם אחד במעשר בהמה ובקלבון וכי בשביל שלא חלקו ועשיתן כאדם אחד אצל מעשר בהמה לפיכך את עושה אותן כאדם אחד אצל קלבון וכן פי' הראב"ד ז"ל דקאי על המתני' וביאור לזה הוא נכון מאד דלשיטת הרמב"ם ז"ל הא דחשובין כאחד אצל מעשר בהמה הוא דליכא אלא ה' לזה וה' טלאים לזה וע"כ ע"י שניהם יצא השיעור וכיון שהשיעור חיוב יצא מתוך שניהם הוי כאיש אחד [עי' בתוס' הרי"ד] משא"כ כשיש עשרה לזה ועשרה לזה דיש לכל אחד שיעור בפני עצמו וא"כ קשה כיון דכל עיקר הוא במעשר בהמה משום דיצא השיעור אחד מתוך שניהם והאיך קמדמית קלבון דכל אחד נותן חצי שקל דהוא שיעור שלם ושיעור דחצי שקל הוא לכל אחד ואחד והאיך עשיתן כאדם אחד ומשני שניא הוא שהוא נותן סלע אחד שלימה ר"ל דבמעשר בהמה כשיש לכל אחד כשיעור אין נחשבין לאדם אחד משום דהנתינה הוא ב' דברים נפרדים ב' בהמות משא"כ בקלבון אע"פ שיש לכל אחד שיעור בפני עצמו מ"מ נחשבין כאדם אחד משום דהנתינה הוא דבר שלם שקל שלם והנתינה לא הוי ב' דברים נפרדים אלא דבר שלם ע"כ נחשבין כאדם אחד ע"ז פריך דא"כ דהטעם הוא משום דהנתינה לא הוי ב' דברים נפרדים א"כ אפילו חלקו וחזרו ונשתתפו נמי יהא פטורין אבל ר' אבין ס"ל דזה דוקא בדאיכא ב' מעלות כשלא חלקו ונותנין דבר שלם: