חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 2

והא תני המחה את החלב וגמאו הקפה את הדם ואכלו הר"ז חייב מה עביד לה אינו לא אוכל לטמא טומאת אוכלין ולא משקה לטמא טומאת משקין. ר' יוסי שמע לה מן הכא שבועה שלא אוכל ואכל ושתה חברייא אמרין אינו חייב אלא אחת אמר לון ר' יוסי אמור דבתרא שבועה שלא אוכל ואשתה ואכל ושתה חייב שתים אילו כו'. כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק. וה"פ דר' יוסי האמורא שמע לה מן הכא דשתיה בכלל אכילה דלא כר' יונה אלא מהכא מוכח דשתיה בכלל אכילה מברייתא הזאת דפליג ר' יוסי התנא עם חברייא דחברייא אמרין שבועה שלא אוכל ואכל ושתה אינו חייב אלא אחת שבועה שלא אוכל ואשתה ואכל ושתה חייב שתים ע"ז פריך להם ר' יוסי התנא על הרישא דס"ל דשבועה שלא אוכל ואכל ושתה אינו חייב אלא אחת מ"ש מהסיפא דשלא אוכל ואשתה דחייב שתים דהא מהרישא משמע דשתיה בכלל אכילה ומשום הכי אינו חייב אלא אחת א"כ בסיפא דנשבע על אכילה והדר אשתי' נמי לא יהא חייב אלא אחת דהוי דומה לנשבע שלא אוכל ושלא אוכל דשבועה השני' לא חלה על הראשונה משום דמושבע ועומד הוא ע"ז השיבו לו רבנן דה"ט דסיפא אילו מי שהיו לפניו ב' ככרים ואמר שבועה שלא אוכל ככר זה וחזר ואמר שבועה שלא אוכל ככר זה שמא אינו חייב שתים בתמי' בודאי חייב שתים דהא השבועה הראשונה היתה על ככר זה דווקא ועל כן חל השבועה על הככר השני' דהא למה לא אמר על שתיהן בב"א שבועה שלא אוכלם ע"כ דבשבועה הראשונה הוציא ככר השני' מן שבועתו וה"נ כשנשבע שלא יאכל וחזר ונשבע שלא ישתה הרי הוציא השתי' מן השבועה הראשונה וע"כ חייב שתים כ"ז היא הברייתא דפליג ר' יוסי עם חכמים הרי מוכח מהך ברייתא דשתיה בכלל אכילה כ"ז מביא ר' יוסי האמורא להוכיח מהברייתא הזאת דשתי' בכלל אכילה כן הוא הפי' לגי' הגר"א ז"ל [גם מכאן מוכח דהירושלמי שת"י בכי"ק של הגר"א ז"ל הוא מהדורא בתרא להכ"י שכתבו תלמידיו המבואר בהמודעה שהרי במקום הזה היה כתוב בכי"ק כמו בהכ"י הנ"ל ואח"כ גרר ומחק והגי' כמו שכתוב לעיל וע"ב בל"ס שזהו מהדורא בתרא]: