חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 5 · הלכה 4 · Segment 5

אר"ה הדא אמרה שהי' ר"ג צריך לזכות אר"י בפירות מונחין ע"ג קרקע אילו קופתו של ר"ג כו'. הגר"א ז"ל בכי"ק מחליף הגירסא וגרס מעיקרא אילו קופתו כו' עד שיסיים ואח"כ א"ר יהושע בפירות מונחין ע"ג קרקע וביאור הסוגיא הזאת הוא ע"פ שיטת רש"י ז"ל במס' קידושין דף כ"ו ע"ב דר"ג היה ירא שלא יאכלו ב"ב טבלים ע"כ אמר עישור שאני עתיד למוד כו' ולא היה ירא שמא יאכלו ב"ב הכל ויאכלו גם התרו"מ משום שהיה הרבה תבואה בכרי והיה בטוח שלא יאכלו הכל והקשו בתוס' ז"ל א"כ קשה ל"ל למימר עישור שאני עתיד למוד ולהקנות המקום הא בקריאת שם סגי ועוד קשה מאי מהני הא בעינן קביעות מקום בצפונו או בדרומו ומאי מהני הפרשתו ולא נקרא הפרשה כלל אבל באמת לשיטת רש"י ז"ל יש לתרץ קושיות הללו דהא קי"ל דהקדש דאתא ליד הגיזבר לא מהני שאלה וכתב הש"ך ז"ל בשם תשו' ר"ב אשכנזי ז"ל הטעם בזה משום דאימתי מהני שאלה הנ"מ כשההקדש הוא ע"י הדיבור לבד אבל אם ההקדש נכנס ליד הגיזבר הלא לא גרע קנין הקדש מקנין הדיוט והדיוט שקנה בקנין לא מהני שאלה ולמה יגרע קנין דהקדש מקנין דהדיוט עיי"ש וע"כ לפ"ז שפיר ניחא דאימתי בעינן קביעות מקום הנ"מ בשהפריש לבד דאז בעינן סיום המקום אבל באין סיום המקום לא הוי תרומה אבל בשנכנסה התרומה ליד כהן הלא לא גרע מהדיוט דקי"ל במס' מנחות דף ק"ח שור בשורי בית בביתי אני מוכר לך קנה אחת מהן ויד המוכר על העליונה לתת לו איזה שירצה וכן פסק בשו"ע חו"מ סי' ר"ט המוכר לחבירו דבר שאינו מסוים קנה ויד המוכר על העליונה וע"כ אם מטא ליד כהן התרומה אפילו שאינו מסוים לא גרע זכייתו דכהן מזכיה דהדיוט וזכה הכהן את התרומה בשאינו מסוים דהא הירושלמי לא ס"ל דבעינן שירים נכרים רק העיקר דבעינן דבר מסוים משום דהרמה הוי דבר מסוים כדאיתא בפ"ג דמס' תרומות והכא בעובדא דר"ג ע"כ דאי אפשר לסיים המקום דא"כ ניחוש שמא יאכלו ב"ב דר"ג מהמקום הזה וע"כ צריך הקנאת המקום ומתורץ הב' קושיות אחד בחבירו לפיכך לא סגי בקריאת שם משום דבעינן קביעות מקום והכא אי אפשר לסיים המקום ע"כ לא מהני קריאת שם אלא צריך לזכות המקום ולאחר נתינה א"צ סיום המקום ואימתי צריך סיום המקום דוקא בלא נתינה אבל כשהיתה נתינה א"צ קביעות מקום ועי"ז יתפרש הירושלמי בטעם נכון בע"ה אר"ח הדא אמרה שהיה ר"ג צריך לזכות כלומר דלא סגי בהפרשה אלא בנתינה דהא בהפרשה אי אפשר דהא אינו יכול לסיים המקום ע"ז אר"י דע"כ במונחין ע"ג קרקע דאילו בתוך קופתו של ר"ג הו"ל כליו של מוכר ביד הלוקח ולא עשה כלום עד שיסיים ר"ל לא היה תרומה כיון דלא חשיב נתינה ובלא נתינה הי' צריך לסיים והכא אי אפשר לסיים משום שמא יאכלו ב"ב מזה המקום וכן לגי' הגר"א ז"ל ג"כ כן מכיון דאמר צריך לזכות בע"כ דאל"כ צריך לסיים ע"ז פריך אילו קופתו של ר"ג כו' כלום עשה עד שיסיים א"כ סוף סוף צריך סיום דהא הקופה מעכב הנתינה ע"ז משני ר"י בפירות מונחין ע"ג קרקע ועי' בתוס' הרי"ד ותמצא טעם בע"ה: