חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 5 · הלכה 1 · Segment 11

אר"י אתיא דרשב"ג כמ"ד לעיתותי ערב כו' ברם כמ"ד בשחרית לא אתיא ויש אדם פודה במחובר לקרקע. כן גי' הגר"א ז"ל בשנו"א ובכי"ק [וכה"ג איתא בתוס' ז"ל במס' ב"ק דף ס"ט ע"א עיי"ש]. א"ר ירמיה אפילו כמ"ד בשחרית אתיא היא ולאו רשב"ג היא. פי' דהא רשב"ג ס"ל במס' פיאה פ"ז ה"ה ולקמן בה"ב דנטע רבעי נפדה במחובר לקרקע ולא ס"ל כהאי ברייתא דב"ש וב"ה מודים דאין פודין במחובר דהא ב"ש ס"ל לדידי' דפודין במחובר ועוד הא אית ליה משיכתו של מע"ש הוא פדיונו ר"ל ועוד דע"כ רשב"ג ס"ל בשחרית דאז עדיין הנטע רבעי שלו ויכול לפדות ולחללם משא"כ לעיתותי ערב דהוי אז אינו ברשותו אינו יכול לחללם דהא רשב"ג ס"ל דמע"ש דמי להקדש דקנין וחילול הוי דבר אחד דבעינן וקם לו דע"י הכסף נעשה הקנין והחילול דכתיב גבי הקדש ונתן הכסף וקם לו ולא משכח"ל פדיון הקדש בשאינו קם לו בקנין ולא הוי ברשותו וכמו כן במע"ש נמי לא משכח"ל חילול בלא קנין [זולת כשפודה מע"ש שלו וכן אחר כשפודה עבורו בשליחותו אבל הכא אינו נעשה שלוחו כדאיתא בתוס' ז"ל במס' קידושין דף נ"ו ע"א ] א"כ לדידי' ליכא למימר דס"ל כמ"ד לעיתותי ערב דהא ליכא כאן וקם לו לא לזה ולא לזה דהא זה אינו שלו וזה אינו ברשותו אלא ע"כ דס"ל כמ"ד בשחרית ע"ז פריך ר' יוסי והיינו וקם לו ר"ל אפילו כמ"ד בשחרית נמי קשה על רשב"ג וכי בשחרית קרינן ביה וקם לו אילו ראה ככר מתגלגל בנהר ואמר ככר זו הקדש שמא כלום הוא פי' בתמי' דהא מכיון שאינו בידו לעכבו שלא יתגלגל לנהר כבר אינו ברשותו וכמו כן הכא שאינו בידו לעכבו כבר אינו ברשותו והאיך קרינן ביה וקם לו ע"ז אמר ר' ירמיה עד דאת מקשי למ"ד בשחרית קשייתה למ"ד לעיתותי ערב א"ל למ"ד לעיתותי ערב ל"ל לאילין קשייתא ר"ל כיון דלמ"ד לעיתותי ערב ס"ל דלא בעינן כלל שיהא ברשותו ולא בעינן וקם לו דהא ס"ל דלא דמי להקדש ויכול לחלל על דבר שאינו ברשותו אך למ"ד בשחרית דס"ל דל"ל לעיתותי ערב משום שאינו יכול לחלל על דבר שאינו ברשותו ע"ז קשה דאפילו בשחרית נמי קשה דהא אפילו בשחרית לא קרינן בי' וקם לו דאילו ראה לככר מתגלגל בנהר ועיי' בתוס' הרי"ד ד"ה משך: