גמ' שם אי מה תרומה כו'. נ"ב לפירוש רש"י משמע דקאי אדלעיל אדברי רבי אלעאי דיליף ראשית הגז מתרומה כו' אבל מה שמסיק מאי טעמא דרבי אילעאי כו' אינו מתיישב שפיר דהא כבר הקשה דנילף מיניה. וצ"ל דמאי טעמא דקאמר הוא מדברי רבא עצמו דמסיק יליף נתינה נתינה מתרומה והוא אזיל לשיטתיה דסבירא ליה דמודה רבי אילעאי בתרומה דחייב בשותפות ואם כן ראשית הגז לא נילף מיניה לענין שותפות ודו"ק:
קריאה במקור
חכמת שלמה על חולין · דף 136a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י בד"ה אלא שמע מיניה כו' בנתינה נתינה הס"ד ואח"כ מה"ד אי מה כיון מתרומה כו' מרישיה דקרא הס"ד ואח"כ מה"ד מה תרומה בחוץ לארץ לא דבפ"ק דקידושין כו' בכל מקום אבל חובת קרקע כו' כצ"ל ונ"ב כאשר הגהתי כן מצאתי בפי' מדוייק:
תוס' בד"ה שכן יתום כו' בראשית הגז הס"ד ואחר כך מתחיל דבור חדש מבכור הוה ליה למילף שכן יתום כו' הוה מצי למימר נמי כו' כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8173552bfab52d51fa47038c5a9e72eccd1e69d276c55dac0d8ca96b0fc6ed8b