גמ' חונן ומלוה ומכלכל וכו'. נ"ב אע"פ שפרש"י כפשוטה דקאי אדלים מ"מ נראה לפי מה שדרשו בגמ' דה"פ טוב איש חונן ר"ל שיחונן על אשתו ובניו יותר ממה שיש לו ולוה לצורך גופו ללבוש ולהתכסות כפי שיש לו ודו"ק:
קריאה במקור
חכמת שלמה על חולין · דף 84b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י בד"ה בתורי ישכור כו' ויסקבום ביערות כו'. נ"ב בערוך סקב לשון חבורה:
בד"ה חייב לכסותו דכיון שנתנה רשות לדחות כו' כן הוא בס"א:
בד"ה לישמטוה כו' הוא אומר לישמטוה לאמורא ישמטו את האמורא מלפניו לביישו כצ"ל והד"א. ונ"ב אבל לפי פי' זה אין לפרש שיתתכו את לשונו מאחר שאמר אי משמו קאמר דמשמע שאם לא היה משמו אלא שקבלה מפי אחרים לא היה דוחה אותו וא"כ לא שייך שיחתכו את לשונו שהרי יכול להיות אמת ודו"ק:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8173552bfab52d51fa47038c5a9e72eccd1e69d276c55dac0d8ca96b0fc6ed8b