הוי דו אמר הללויה. כתב התוי"ט בסוכה פ"ד משנה ו'. אע"ג דהירושלמי חולק עם גמרא דידן דהא לגמרא דידן רב אמר הללויה שתים נ"ל דל"ק דודאי הא דאר"ח על תהלים דר"מ הא דהעיד רב על תהלים דר"ח חלוקים הם אבל הירושלמי לא ידע עדותו של רב מתהלים דר"ח וכו' אבל גמ' דידן ידע נמי אידך היינו עדות רב על תהלים דר"ח ושזה עיקר לרב לסמוך על תהילים דר"ח ע"כ והדבר תימא דמדבריו משמע שהאמת שרב אמר שני דברים משמיה דר"ח אלא שסמוך עצמו על תהלים דר"ח עצמו אם כן עדיין תיקשי דר"ח אדר"ח ולפמ"ש בקונטרס בלשון הראשון לק"מ ובבלי והירושלמי שוים. ומה שיש לדקדק עוד בסוגיא זו ע"ש בסוכה דף מ"ה:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי מגילה · פרק 1 · הלכה 9 · Segment 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1724641ae69c849d8e19baf7198b86f8abd9174f03c2d010c97058ec70cb76ad