עד כדון בנדרים וכו'. עיין בקונט'. וא"ת מנ"ל דביתומה אין הארוס מפר נדרים שנדרה עד שלא תתארס דהא הארוס מיפר בקודמין וי"ל ע"כ לומר שאינו יכול להפר דלא עדיף ארוס מבעל ממש שאינו יכול להפר בקודמין כדכתיב ואם בית אישה נדרה אלא בשותפתי' דאב קזכה בהן וכיון שמת האב ודאי דאין הארוס יכול להפר. ואפשר לקיים הגי' שלפנינו דה"ק דוקא נדרים שנדרה משנתארסה שלא היו ראוין לאדם אחד להפר אותן אבל נדר' עד שלא נתארסה שאלו נדרים מעיקרא היו ראיי' לאדם אחד להפירן אף עכשיו חוזרין להתירן ור' יוסי כיון שכבר נראו לאב ולארוס להפר אין לחלק ודוחק וגירסתי שבקונט' נראה עיקר:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 10 · הלכה 2 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 967583e597f6b6fa1b0a276d759c7df9292cb426b0bffee76e265f63e2217897