שבועה לא אוכל לך תופסין אותו משום יד לשבועה. וקשה מ"ש משאני אוכל לך דתנן במתני' דאסור אע"ג דה"ל למימר קונם שאני אוכל לך וי"ל דהיינו דקאמר ר"א דתופסין אותו משום יד לקרבן דה"ל כאומר שאני אוכל לך קרבן דזהו ודאי דרך בני אדם לומר כן וה"ל יד שדרך בני אדם להשמיע סוף דבריהם. וא"ת מ"ט לא קמיבעי' לי' אם תופסין לא אוכל לך משום יד לקרבן דהא תנן לקמן ס"פ לא קרבן לא אוכל לו אסור וי"ל דפשיטא ליה דשייך לומר לא אוכל לך לא קרבן אבל בשבועה מספקא ליה וכדמסיק דאין דרך בני אדם לומר לא אוכל לך שבועה. ומ"ש הר"ן דף ב' ע"ב ואיכא למידק דהתני' בפרקין איזהו איסר האמור בתורה הרי עלי שלא אוכל בשר אלמא יש נדר בלשון שבועה דהא שלא אוכל קאמר ע"כ ודחק לתרץ ע"ש. ולפמ"ש לק"מ דודאי נדר הוא זה דהוי יד לקרבן וכאלו אמר לא אוכל לך לא קרבן וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 967583e597f6b6fa1b0a276d759c7df9292cb426b0bffee76e265f63e2217897