היינו נדר ואיסר כאחת. עיי' בקונט' דלפ"ז אתיא מתני' אפי' כר"י וכן מוקי לה אבי בבבלי דף פ"ט ע"ש בר"ן בד"ה אפי' תימא וכו' ומן התימא על הר"ן שכתב דף פ"ד ע"א וכ"ח ר"נ מוקי למתני' כר"י וכו' ליתא דהא סתם לן תנא בהאי פירקא כר"ע דתנן אמרה הריני נזיר וכו' ע"ש. איך שכח דאביי מוקי למתני' אפי' כר"י א"כ ודאי די"ל דר"נ כוותיה ס"ל וצ"ע. ומעתה א"צ לדחוק בפי' הירושלמי פ"ג נדר מיורדי הים וכו'. מיהו מ"ש שם דף ז' ע"א בד"ה תפלוגתא וכו' נראה שכיון הר"ן למ"ש בדף פ"ד ולא למ"ש דף פ"ט וליתא לקושייתי:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 11 · הלכה 9 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 967583e597f6b6fa1b0a276d759c7df9292cb426b0bffee76e265f63e2217897