שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 5

ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר. כאשר פירשתי בקונט' כ"פ הרמב"ם והר"ב למשנתינו. אבל הרמב"ם בחיבורו פ"ב מה"נ כתב היפך מזה אם הי' זוכר התנאי בשעת הנדר הרי נדרו קיים שהרי בטל התנאי בנדר זה אבל אם לא זכר התנאי בשעת הנדר אע"פ שקבל התנאי בלבו וקיימו ה"ז נדר בטל ע"כ. וכ"מ בבבלי דף כ"ג דאמר אביי תני ובלבד שלא יהא זכור בשעת הנדר אבל אי זכור עקרי' לתנאי וקיים לנדרו ותמהני שלא הרגיש בזה הרב בתוי"ט. שפירשו הרמב"ם והר"ב למתני' כירושלמי דלא כבבלי. ונראה דסברו דרבא בבבלי פליג אאביי וסובר דאם זוכר התנאי בשעת הנדר נדרו בטל וכ"כ תוס' בשם ר"י. וזה מסתבר כדי להשוות התלמודיים:

תניי בנדרים וכו'. כתבו תוס' דף כ"ג לאו לענין ביטול ר"ה איירי אלא היינו כשמחשב בלבו שהוא נודר על דבר המותר כגון הנודר בחרמא ואמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים והא מילתא ליתא בשבועות אבל גבי ביטול ר"ה שווין הם ע"כ. וקשה א"כ לא שייך הך מלתא הכא ולעיל אמתני' דהנודר בחרמו של ים ה"ל לאתויי. גם מדפריך עלה משבועת הדיינין וקרא דמשה ש"מ פי' שבקונט' עיקר מיהו גם קשיא לי דא"כ דיש חילוק בין נדרים לשבועות בענין התנאי למה לא תנא לי' לעיל פ"ב במתני' דזה חומר בנדרים משבועות וי"ל דתנא ושייר דשייר נמי הא דאר"י בפ"ק שהנדרים חלין על השבועות. אך קשה דהא לאו שיורא הוא דנכלל במה דתנן התם שהנדרים חלין על המצות וכמ"ש הר"ן פ"ב דף י"ח בד"ה הלכך וכו' וי"ל דהא דאין תנאי בשבועות מדרבנן הוא שלא יקל בשבועות אבל בסוגיין משמע דמדאורייתא קאמר מדמייתי קרא כי את אשר ישנו פה. והסמ"ג כתב דבירושלמי מפורש דאין תנאי בשבועות ומביאו הב"י בי"ד סי' רל"ט. גם הרמב"ם פ"ב מה"נ כתב יש מהגאונים שהורו שאין כל אלו הדברים (דהיינו התנאי) נוהגין אלא בנדרים ולא בשבועות. וכ' הכ"מ דנפקא להו מירוש' דתנאי בנדרים ואין תנאי בשבועות ע"כ. ואני תמה הא מסקינן דאיפרך מ"ד אין תנאי בשבועות. ואפשר לומר כיון דמסקינן בבבלי בשבועות דמשה השביען ע"ד כי היכא דלא תיהוי להו הפרה א"כ לא איפרכ' הך ברייתא דאין תנאי בשבועות וצ"ע:

א"ל מה דורות הבאים וכו'. משמע מקרא כי את אשר ישנו פה יליף וכמ"ש בקונט'. מיהו רש"י פי' בבבלי כתיב ולא אתכם לבדכם קדריש איני משביע אתכם על דעתכם לבדכם וכ"כ הר"ן. וקשה דבסוגיין מפורש דמכי את אשר וגו' קדריש וי"ל דהן מפרשים הא דקאמר מה את ש"מ ה"ק איך לפרש כי את אשר ישנו פה דקאי אקרא דלא אתכם לבדכם וקאמר דסיפא נמי אתנאי קאי שיהיו בלי תנאי כאותן אשר איננו פה: