מ"ט דריב"ב שם בנו קרוי עליו. פירשו המפרשים הא דאריב"ב כל ששם תולדתו קרוי עליו היינו שהחומץ קרוי חומץ סתווניות ע"ש. וקשה הא מפורש כאן שאין הטעם כדבריהם. ודברי הירושלמי מוכרחי' דלפי פירושם הל"ל כל ששם מולידו קרוי עליו:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 6 · הלכה 7 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לא כ"ש שם אביו. אע"ג דאמרי' לעיל בפרקין דאין למידין ק"ו בנדרי' לא דמיא לק"ו דהכא דכיון דאמר טעמא למלתא למה יכלול הבן בשם האב הואיל ושם בנו על האב א"כ ודאי סברא מקום ששם האב על בנו שנכלל בשם האב משא"כ לעיל שרוצה למילף ק"ו משני דברים ודאי דאין כאן ק"ו וכמ"ש שם בקונט':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 967583e597f6b6fa1b0a276d759c7df9292cb426b0bffee76e265f63e2217897