עד כדון לזמן מרובה וכו'. וא"ת אפי' הפקירו לזמן מרובה נמי קשיא למה הפקירו לזמן הלא לעולם יכול לחזור בו וי"ל דבהפקירו לזמן מרובה איכא למימר דאסיק אדעתי' כשיוצא שלא עשה כהוגן בהפקירו שיחזור בו משא"כ בזמן מועט אין סברא שדעתו לחזור בו בזמן מועט כזה:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 4 · הלכה 10 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הדרן פרק אין בין המודר
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 967583e597f6b6fa1b0a276d759c7df9292cb426b0bffee76e265f63e2217897