קריאה במקור

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 6 · הלכה 3 · Segment 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
לית אורחי' דבר נש וכו' והוא זבין ליה כלכיד. הרא"ש והר"ב פי' טרית טרופה דג גדול וחותכי' אותו חתיכות ויש לו שם בפני עצמו ע"כ. ומסוגיין משמע כפי' בקונט' וכ"פ הר"ן. מיהו י"ל שהם מפרשי' דה"נ אין דרך כשאומר לו קח לי דג שיקח לו חתיכת דג. אך לכל הפירושים. קשיא לשון הש"ס דמי סגי ליה למימר לית אורחיה דבר נש מימר לחבריה זבין לי נון והוא זבין ליה טרית שאינה טרופה וכדאמר בסמוך ועוד לפ"ז איפרוך רבי יוחנן ובכמה מקומות משמע דקיי"ל כרבי יוחנן לכך נ"ל דה"ג והכא כן ר"י אמר זעירא בעי וכו' וארישא קאי דתנן דג דגים אסור בקטנים ופריך רבי זעירא שאין לשון בני אדם כן ואפ"ה אסור ומשני לית אורחא וכו' בתמי' וכי אין דרך בני אדם שאומר לשלוחו קח לי דגים והוא מביא לו דג קטן. מיהו בסמוך משמע דלאו בדרך בתמי' קאמר:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 967583e597f6b6fa1b0a276d759c7df9292cb426b0bffee76e265f63e2217897