תמחוי שיש בו לאכול ולשבוע ולהותיר. בבבלי גרסי' אריב"ח מן התמחוי החוזר לב"ה. ופיר' הרמב"ם והר"ב בפי' המשנה ראובן אוכל בקערה שיודע כשיחזירנה לבע"ה יחזיר וישלחנו לשמעון שמודר הנאה ממנו ולא חיישי' שמא ישייר בקערה כדי שיאכל ממנה שמעון ונמצא מהנהו ע"כ. וקשה הא ריב"ח מרבנן דארץ ישראל הוה ומבואר בסוגי' כוונתו דבתמחוי גדולה איירי שחוזרת לבע"ה וכ"פ הר"ן. ואף רבנן דהכא לא פירשו כפי' הרמב"ם. ועו"ק למה לא ניחוש גם בתמחוי חוזר שישייר בקערה. והר"ן לא כתב טעם איסורה בתמחוי שאינה חוזרות אלא משום שמא יאכל מעט כדי שיאכל חבירו הרבה. ופי' זה נכון ונראה שזה כוונת הראב"ד בהשגתו פ"ו מה"נ וע"ש בכ"מ וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 4 · הלכה 4 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 967583e597f6b6fa1b0a276d759c7df9292cb426b0bffee76e265f63e2217897