שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 6 · הלכה 1 · Segment 3

פתר לה כרבי יאשיה וכו'. משמע לר"י בלשון חכמים כל מילי מיקרי מזון. וקשה א"כ למה לא מברכין אכל מילי בורא מיני מזונות ואין סברא לומר דלרבי יאשיה אין ה"נ דאיך יפלוג ר"י אכולהו תנאי ואמוראי דסברי דאין מברכין במ"מ אלא אחמשת מינים ולא לשתמיט שום תנא שיאמר כן דמברכין אכל מילי במ"מ. ובבבלי פ"ג דעירובין דף ל' פריך ממתני' דהתם ארב ושמואל דאמרי אין מברכין במ"מ אלא אחמשת מינין וקאמר ולא אותבינהו חדא זימנא ומשני לימא תיהוי תיובתא נמי מהא ע"ש. וקשה לפמ"ש תוס' בברכות דף ל"ו בד"ה תיובתא דרב ושמואל באורז אבל בדוחן לא הוי תיובתיה ואפשר דהלכת' כוותיה ואין מברכין עליה במ"מ ע"כ וכ"ד הרי"ף. א"כ צריך למיתיב עלייהו ממתני' דעירובין להשיב גם אדוחן. וע"ק לפמ"ש תוס' שם בעירובין בד"ה לימא וכו' מוכח דאורז ודוחן דינן שוין וחדא טעמא אית בהו למה לא מברכין במ"מ לפי שאינן נקראים מזון א"כ אין לפסוק כרב ושמואל גם בדוחן דקשי' ממתני' אתרווייהו וא"ל דסברי רב ושמואל דלא קבעי אינשי סעודתא גם אאורז ודוחן ומברייתא דברכות מוכח דקבעי אאורז אבל לא אדוחן דא"כ מאי פריך ארב ושמואל ממתני' דעירובין אע"ג דהכל מיקרי מזון מ"מ אין מברכין במ"מ אלא אחמשת מינין דקבעי סעודתא עלייהו וצ"ע. מיהו לפי מאי דמסיק בעירובין דמתני' באומר כל הזן עלי ניחא דאפשר לומר דאורז איקרי מזון אבל לא דוחן: