ואתיין אילין פלוגוותא וכו'. פי' בקונט' הוא מדברי תוס' בגיטין דף ל"ה ע"ב ע"ש. ועיקר פירושם תימה דמאי מדמה נדר לחטא דהת' הטעם כדי שיתבייש מחטאו ויהיה לו כפרה אבל הכא למה יתבייש בפני זה שנדר הנאה הימנו הגע בעצמך שהיה המודר בנו וכי נאמר שצריך שיתבייש האב בפניו. ונ"ל דקאי אהא דאמר בסמוך דאיכא שתי ברייתות אי צריך לפרט הנדר או לא וקאמר דאתיין הנך תנאי כהני תנאי דמ"ד שצריך לפרט את חטאיו כדי שישים אל לבו החרטה וידע על מה הוא מתחרט ה"נ צריך לפרט את הנדר כדי שישי' אל לבו החרטה שמתחרט על הנדר ומ"ד א"צ לפרט את חטאו שממילא הוא מתחרט ה"נ בנדר. ולפי פי' זה היה נראה דהלכה כמ"ד א"צ לפרט הנדר דהא קיי"ל הלכה כר"ע מחבירו. מיהו הא דא"ר יודן בסמוך ברוך שבחר וכו'. שצריך לפרט הנדר. נראה דס"ל הא דצריך לפרט הנדר משום איסורא ואף ר"ע מודה בי' ועיי' ברא"ש בגיטין פ"ד וזהו הטעם שסידר הש"ס תחלה פלוגתייהו דריב"ב ור"ע ואח"כ תנאים דפליגי אי צריך לפרט הנדר ואח"כ מעשה דר' יודן:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 5 · הלכה 4 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 967583e597f6b6fa1b0a276d759c7df9292cb426b0bffee76e265f63e2217897