אלא לעולם תפרש שמה ששמואל אמר "זו" כוונתו: והוא עצמו לא סבירא ליה [סבור] כן, ש"תפוס לשון אחרון", ולדעתו כאשר יש שני לשונות סותרים ספק הוא, כחכמים. והתם [ושם בענין חודש השכירות הנוסף] טעמא מאי [מהו הטעם] למה שאמר שאם בתחילת החודש — כולו למשכיר, בסופו — כולו לשוכר? משום דתפיס [שהוא תופס], ומספק משאירים את הדבר בידי המוחזק בו.
קריאה במקור
ביאור שטיינזלץ על בבא בתרא · דף 105b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הכא נמי [כאן גם כן] בענין מכירת התבואה, כשאמר "כור בשלושים, סאה בסלע" הא תפיס [הריהו תופס], שמה שכבר נכנס בקופתו של הקונה — הריהו כשלו ואין המוכר יכול לחזור בו, ולפיכך ראשון ראשון קנה, ולא משום "תפוס לשון אחרון".
באותו נושא אמר רב הונא, אמרי בי [היו אומרים החכמים בבית] רב: אם אמר אדם "איסתרא מאה מעי [מעות] ", ואיסתרא הוא מטבע ששוויו תשעים ושש מעות, אנו אומרים שהתכוון למאה מעי [מעות]. אם אמר הפוך: "מאה מעי איסתרא" — אנו אומרים שהתכוון לאיסתרא.
ושואלים: מאי קא משמע לן [מה השמיע לנו רב בכך], האם את הכלל שתפוס לשון אחרון? הא [הרי כבר] אמרה רב חדא זימנא [פעם אחת], שאמר רב: אי הואי התם [אם הייתי שם] בבית המדרש, כשנדונה הבעיה לגבי תשלום שכירות המרחץ בחודש העיבור, הוה יהיבנא כוליה [הייתי נותן את הכל] את דמי שכירות כל החודש למשכיר, משום שבסוף דבריו אמר "דינר זהב לחודש"!
ומשיבים: בכל זאת צריכים שני הדינים להיאמר, ואין ללמוד זה מזה, שכן אי איתמר הא [אם היתה נאמרת הלכה זו] ב"איסתרא מאה מעי" בלבד, ולא איתמר הא [נאמרה זו במרחץ], הוה אמינא מיהדר קא הדר ביה [הייתי אומר שהוא חוזר בו] מדיבורו הראשון ("איסתרא") בדיבורו השני ("מאה מעי"), שהרי הדברים סותרים זה את זה, ומשום כך הולכים אחר לשון אחרון. אבל הכא [כאן] בענין חודש העיבור מהו דתימא [שתאמר] כי רק פרושי קא מפרש [מפרש הוא] בדבריו האחרונים למה התכוון מתחילה, ואין כאן הוכחה שהולכים בכלל אחר לשון אחרון, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] רב, שככלל הולכים אחר לשון אחרון.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://korenpub.co.il/collections/koren-talmud-bavli-1
- הערות המהדורה
- Hebrew from The William Davidson digital edition of the Koren Matanel Talmud Bavli by <a href='/adin-even-israel-steinsaltz'>Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz</a> שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 13ee8201f44f320dec64a71ff00b355d7121e8f78e006f49a5daeee3f6361096