אמר ליה לחבריה [לו לחבירו]: כל נכסי דבי [הנכסים של בית] משפחת בר סיסין שיש בידי מזבינא [מוכר אני] לך. הואי ההיא ארעא דהוה מיקרי [היתה לו למוכר גם קרקע אחת שהיתה נקראת] "דבי [של בית] בר סיסין". אמר ליה [לו]: הא לאו דבי [קרקע זו לא של בית] בר סיסין היא, ואיקרויי הוא דמיקריא "דבי [ורק נקראת היא של בית] בר סיסין", ואין היא בכלל מה שהוסכם בינינו. אתו לקמיה [באו לפני] רב נחמן לדין, אוקמא [והעמיד] רב נחמן את הקרקע בידא [ביד] הלוקח (הקונה). אמר ליה [לו] רבא: וכי דינא הכי [הדין כך הוא]? והלא המוציא מחבירו עליו הראיה וצריכה הקרקע להישאר ביד המוכר!
קריאה במקור
ביאור שטיינזלץ על בבא בתרא · דף 30a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואם כן קשיא [קשה] מדברי רבא על דברי רבא, שכאן הוא סבור שבעל הקרקע הראשון הוא הנחשב מוחזק, ובמקרה הקודם הוא סבור שהקונה נחשב המוחזק. וכן קשיא [קשה] מדברי רב נחמן על דברי רב נחמן באותו ענין, ולהיפך.
ומתרצים: מדברי רבא על דברי רבא לא קשיא [קשה], התם [שם] ב"נכסי בר סיסין", המוכר קאי בנכסיה [עומד, מוחזק בנכסיו], הכא [כאן] ב"שיכוני גואי", הלוקח קאי בניכסיה [עומד, מוחזק, בנכסיו] ולכן חובת ההוכחה היא על המוכר הבא להוציא ממנו.
וכן מדברי רב נחמן על דברי רב נחמן נמי לא קשיא [גם כן אינו קשה], כיון שאמר ליה [לו] שמוכר לו את כל הנכסים דבי [של בית] בר סיסין, ומיקריא [ונקראת] בפי הכל "דבי [של בית] בר סיסין", ולכן עליה דידיה רמיא לגלויי דלאו דבי [עליו עצמו מוטל לגלות שלא של בית] בר סיסין היא, אבל הכא [כאן] ב"שכוני גואי", לא יהא הקונה אלא כמי דנקיט שטרא [שמחזיק שטר] — מי לא אמרינן ליה [האם אין אנו אומרים לו]: קיים את שטרך בפני בית דין וקום בניכסי [ואז תעמוד, תחזיק בנכסים]? ואף כאן, כיון שזכותו וחזקתו מחמת השימוש, במקום שטר היא — צריך לברר בעדים שאכן כך היה הדבר.
מסופר: ההוא דאמר ליה לחבריה [אדם אחד שאמר לו לחבירו]: מאי בעית בהאי ביתא [מה אתה מבקש, עושה, בבית זה]? כלומר, באיזו רשות אתה מתגורר בו, והרי הוא שלי! אמר ליה [לו]: מינך זבנתיה [ממך קניתיו] ואכלתיה שני חזקה. אמר ליה [לו]: בשוקי בראי הואי [בשווקים חיצוניים הייתי], כלומר, הייתי במקומות הרחוקים ולא ידעתי שאתה יושב בבית. אמר ליה [לו]: והא אית [והרי יש] לי סהדי [עדים] שכל שתא הוה אתית תלתין יומי [שנה היית בא לכאן לשלושים יום] ובכל זאת לא מחית בידי באותם שלושים יום? אמר ליה [לו]: תלתין יומי בשוקאי הוה טרידנא [שלושים יום אלה בשוקי הייתי עסוק] למכור את הסחורות שקניתי במקומות אחרים. אמר רבא: הדין עימו, שכן עביד איניש [עשוי אדם] שכל תלתין יומי טריד בשוקא [שלושים יום יהיה טרוד בשוק] ולא יהיה לו זמן לברר מי משתמש בביתו.
מסופר: ההוא דאמר ליה לחבריה [אדם אחד שאמר לו לחבירו]: מאי בעית בהאי ארעא [מה אתה מבקש, עושה, בקרקע זו] שאתה יושב עליה? שלי היא! אמר ליה [לו]: מפלניא זבינתה [מפלוני קניתיה] שאמר לי דזבנה מינך [שקנה אותה ממך]. אמר ליה [לו] בעל הקרקע הראשון: את לאו קא מודית [האם אתה אינך מודה]
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://korenpub.co.il/collections/koren-talmud-bavli-1
- הערות המהדורה
- Hebrew from The William Davidson digital edition of the Koren Matanel Talmud Bavli by <a href='/adin-even-israel-steinsaltz'>Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz</a> שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 13ee8201f44f320dec64a71ff00b355d7121e8f78e006f49a5daeee3f6361096