לית [אין] בה משום לישנא בישא [לשון הרע], שאם דבר נאמר כבר בפני שלושה, הריהו נודע ומתפרסם ברבים. מאן דאמר [מי שאומר] בפני שנים — לית ליה [אין לו], אינו מקבל את דברי רבה בר רב הונא, שסבור שגם בפני שנים נודע הדבר לכל, ומאן דאמר [ומי שאומר] בפני שלשה — אית ליה [יש לו, מקבל] את דברי רבה בר רב הונא?
קריאה במקור
ביאור שטיינזלץ על בבא בתרא · דף 39b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ודוחים: לא, דכולי עלמא אית להו [לדעת הכל יש להם, מקבלים] את דברי רבה בר רב הונא, והכא בהא קא מיפלגי [וכאן בענין זה הם חלוקים]: מאן דאמר [מי שאומר] בפני שנים, קסבר [הוא סבור]: מחאה שלא בפניו לא הויא [אין היא] מחאה וצריך למחות בפניו דווקא, ואם יש לו שני עדים שמחה בפניו, די בכך כדי להוכיח את הדבר. ומאן דאמר [ומי שאומר] בפני שלשה, קסבר [הוא סבור]: מחאה שלא בפניו הויא [הריהי] מחאה, ולכן צריך לעשות אותה בשלושה, כדי שיתפרסם הדבר.
אי בעית אימא [אם תרצה אמור] באופן אחר: דכולי עלמא [לדעת הכל] מחאה שלא בפניו הויא [הריהי] מחאה, והכא בהא קמיפלגי [וכאן בזה הם חלוקים]: מאן דאמר [מי שאומר] בפני שנים, סבר [סבור]: סהדותא בעינן [עדות אנו צריכים] והרי שנים הם עדים, והמחאה כבר תגיע לאוזני המחזיק. ומאן דאמר [ומי שאומר] בפני שלשה, קסבר [סבר]: גלויי מילתא בעינן [גילוי דברים ופרסום אנו צריכים] ודבר זה אינו אלא בשלושה.
א ובצד אחר של דין חזקה מסופר: גידל בר מניומי הוה ליה מחויאתה למחויי [היתה לו מחאה למחות] על מישהו שהחזיק בקרקעו. אשכחינהו [מצא אותם] לרב הונא ולחייא בר רב ולרב חלקיה בר טובי דהוו יתבי [שהיו יושבים], ומחה קמייהו [בפניהם] שמישהו מחזיק בקרקעו שלא כדין. לשנה הבאה הדר אתא למחויי [חזר ובא למחות עוד פעם], אמרו ליה [לו]: לא צריכת [אין אתה צריך לכך], כי הכי [כך] אמר רב: כיון שמיחה שנה ראשונה, שוב אינו צריך למחות. ואיכא דאמרי [ויש שאומרים] בלשון אחרת, שאמר ליה [לו] חייא בר רב: כיון שמיחה שנה ראשונה, שוב אין צריך למחות.
ובענין זה אמר ריש לקיש משום בר קפרא: וצריך למחות בסוף כל שלש ושלש שנים, כדי שלא יהיו שלוש שנים רצופות ללא מחאה. תהי בה [תהה בכך] ר' יוחנן, וכי גזלן יש לו חזקה עד שצריכים בכל שלוש שנים להרע את חזקתו? הרי מאחר שמחה המערער והודיע שקרקע זו אינה של המחזיק, מדוע תועיל ישיבתו בקרקע להוכיח את בעלותו? ותוהים על הלשון: גזלן סלקא דעתך [עולה על דעתך]? הרי לא ברור לנו שגזלן הוא, ואין כאן אלא מחאה, שמאשים אותו הלה בגזלנות, ולא יותר! אלא, כך תמה ר' יוחנן: מי שהוא כגזלן שמחו בו הבעלים יש לו חזקה?
ב אמר רבא, הלכתא [הלכה היא]: בכל זאת צריך למחות בסוף כל שלש ושלש. ועוד בענייני מחאה תני [שנה] בר קפרא: ערער, חזר וערער, חזר וערער על החזקה של קרקע, אם מחמת טענה ראשונה ערער שחזר וטען אותה טענה — אין לו למחזיק חזקה, ואם לאו שטען המערער בכל פעם טענות חדשות — יש לו חזקה, שכיון ששינה המערער את טענתו — הערעור הקודם בטל לגמרי, ונמצא שיש לו למחזיק חזקה בקרקע.
אמר רבא אמר רב נחמן: מחאה עושים בפני שנים,
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://korenpub.co.il/collections/koren-talmud-bavli-1
- הערות המהדורה
- Hebrew from The William Davidson digital edition of the Koren Matanel Talmud Bavli by <a href='/adin-even-israel-steinsaltz'>Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz</a> שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 13ee8201f44f320dec64a71ff00b355d7121e8f78e006f49a5daeee3f6361096