קריאה במקור

ביאור שטיינזלץ על בבא בתרא · דף 163a

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

האם הכוונה היא הן ואוירן, כלומר, שיעור השורות והחלל שביניהן, או דלמא [שמא] הן ולא אוירן?

אמר רב נחמן בר יצחק: מסתברא [מסתבר] לומר שהן ואוירן, דאי סלקא דעתך [שאם עולה על דעתך] לומר שהן ולא אוירן, שיטה (שורה) אחת בלא אוירה למאי חזיא [למה היא ראויה]? הרי אין שם מקום לכתוב דבר! אלא שמע מינה [למד מכאן] שהן ואוירן, ומסכמים: אכן, שמע מינה [למד מכאן].

ר' שבתי אמר משמיה [משמו] של חזקיה: אותן שני שיטין שאמרו שאין להרחיק בין השטר לעדים — הן נמדדות בכתב ידי עדים לפי גודל הכתב שלהם, ולא כתב ידי סופר, שהוא כרגיל קטן יותר מכתב ידי העדים, מאחר שהוא מיומן בכתיבה. ומסבירים: מאי טעמא [מה טעם הדבר]? שכל המזייף, לאו לגבי ספרא אזיל [לא אצל הסופר הוא הולך] ומזייף, ולכן אין לחשוש אלא שבעל השטר, שאינו מיומן כל כך בכתיבה, הוא יזייף את השטר בעצמו.

וכמה שיעורן של שורות אלה? אמר רב יצחק בן אלעזר: כגון שיכול לכתוב בהן את שתי המילים "לך לך" זה על גבי זה. ואומרים: אלמא קסבר [מכאן שהוא סבור] שהרווח שאסור להשאיר הוא של שני שיטין של כתב וארבעה אוירין, אויר אחד מעל השורה הראשונה — לגגה של ה־ל', אויר נוסף מתחת לשורה השניה — לרגלה של ה־ך', ושני אוירים בין השורות למקרה שה־ל' תבוא מתחת ל־ך'.

רב חייא בר אמי משמיה [משמו] של עולא אמר: כגון למ"ד מלמעלה וכ"ף מלמטה. אלמא קסבר [מכאן שהוא סבור]: שני שיטין ושלשה אוירין, אחד לגג ה־ל' שבעליונה, אחד לרגל ה־ך' שבתחתונה, ואחד בין השורות. וגם אם מזדמן לו ל' מתחת ל־כ' סופית — הוא מזיז אותה מעט, כדי שלא יגעו זו בזו.

ר' אבהו אמר: כגון שיכתוב את המלים: "ברוך בן לוי" בשיטה אחת; ואומרים קא סבר [סבור הוא]: שיטה אחת ושני אוירין, אחד מלמטה (בשביל "ברוך") ואחד מלמעלה (בשביל "לוי").

א אמר רב: לא שנו שלא יעשה רווח של שתי שורות אלא בין עדים לכתב השטר, אבל בין עדים לאשרתא, כלומר, ההנפק — הקיום, שמאשרים בית הדין את חתימת ידי העדים — אפילו טובא נמי [הרבה רווח גם כן] כשר.

ושואלים: מאי שנא [במה שונה] בין עדים לכתב שלא ירחיק? — דלמא מזייף וכתב מאי דבעי וחתימי סהדי [שמא יזייף ויכתוב מה שירצה והעדים חתומים על כך], אם כן בין עדים לאשרתא [לקיום] נמי מזייף וכתב מאי דבעי וחתימי סהדי [גם כן יש לחשוש שמא יזייף ויכתוב מה שירצה והעדים חתומים]!

ומשיבים: דמטייט ליה [שממלא בסימני דיו] את כל הרווח הזה, כך שאי אפשר יהיה לכתוב עליו. ושואלים: אי הכי [אם כך], בין עדים לשטר נמי מטייט ליה [גם כן יעשה סימנים כאלה] ומדוע אוסרים להרחיק?

ומשיבים: כשרואים שטר כזה, אמרי [אומרים]: סהדי אטיוטא [העדים על הטיוטא, השרטוט הזה] הוא דחתימי [שחתומים], ולא על גוף השטר, ויפסלו אותו. ומקשים: אם כן, בין עדים לאשרתא נמי אמרי [גם כן יאמרו]: בי דינא אטיוטא [בית הדין על הטיוט] הוא דחתימי [שחתומים], ולא קיימו את השטר! ומשיבים: בי דינא אטיוטא לא חתימי [בית דין על טיוט אינם חותמים], שעדים עשויים לחתום על דבר של מה בכך, אבל בית דין אינו יושב לחתום על דבר כזה.

ושואלים עוד: אם יש רווח גדול בין העדים לאשרתא, הרי גם אם הוא מטוייט בדיו, וליחוש דלמא גייז ליה לעילא [ונחשוש שמא יחתוך את כל החלק העליון של השטר], ומחיק ליה לטיוטא [וימחוק את הטיוט] וכתב מאי דבעי ומחתים סהדי [ויכתוב מה שירצה במקום המחוק ויחתים על כך עדים], ויוכל להשתמש בו, עם האשרתא הכתובה כבר קודם לכן מתחתיו, שהרי אמר רב: שטר הבא הוא ועדיו על המחק שהכל נכתב על גבי קלף או נייר מחוק — הרי זה כשר!

על הנוסח והמהדורה

מהדורה: William Davidson Edition - Hebrew
רישיון המהדורה: CC-BY-NC
ייחוס ומקור המהדורה: https://korenpub.co.il/collections/koren-talmud-bavli-1
הערות המהדורה: Hebrew from The William Davidson digital edition of the Koren Matanel Talmud Bavli by <a href='/adin-even-israel-steinsaltz'>Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz</a> שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 13ee8201f44f320dec64a71ff00b355d7121e8f78e006f49a5daeee3f6361096