רבי אליעזר שאל מזו לזו שש עשרה ולצד עשרין וחמש. יש לפרש זה כעין שפירשו התוס' בשמעתתא דאילן דעולא בסוף פ' לא יחפור דמייתי התם להמתני' לפרש מילתיה דעולא וחשיב התם כמה עולה החשבון לאילן א' מג' אילנות לבית סאה וכתבו בד"ה ה"ג ר"ת וכו' דרך אחרת בהגה. או כעין זה שליש סאה הוי ששה עשר וב' שלישים על חמישים חתוך באמצע ושים זה על זה יהיה כ"ה על ל"ג ושליש וע"ש. וא"כ היינו צריכין לומר דהכא דקאמר מזו לזו וכו' ר"ל לכאו"א מהאילנות יהי' ט"ז ואותן ב' שלישים לא קחשיב. וזהו ברוחב. ולצד עשרין וחמש. היינו לכאן ולכאן וכדרך הנזכר ויש פנים לזה אלא דלשון מזו לזו דחוק קצת וכן האי ולצד וכו'. ולפי מה שפירשתי בפנים עיקר הספק הוא אם צריכין להיות נטוע באמצע. ואם אנו מפרשין כדרך הנזכר צריך עוד לדעת מה הוא הספק ומה הנ"מ אם תחשוב כך או כך והתם הוא דשייך שפיר כדי לתרץ מילתיה דעולא:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a702340066f1feaa59156e1f58d3738aea082ec6c4bb6f0e1bf587f6a8c7c765