אין מדיירין לא בשבתות ולא בי"ט וכו'. האי ברייתא הובאה בבבלי מו"ק (דף יב) וגריס התם בהא דרשב"ג לקמן כמו שכתוב בתוספתא דדברי רבי היא בשבת בטובה וכו' אמר רב יוסף הלכתא כרבי וכן פסק הרמב"ם בפ"ח מהל' יו"ט לענין ששוכרין במועד ותמה הה"מ שם למה לא כתב דין שבת ויו"ט והוא בעצמו כתב בפ"ו מהל' שבת בהלכה י"ב על מה שכתב הרמב"ם שם השוכר את הגוי לימים הרבה מותר אע"פ שהוא עושה בשבת וכו' שיצא לו זה מהברייתא הנזכרת בפ' מי שהפך במו"ק היה שכיר שבת שכיר שנה וכו' וסובר הר"ב ז"ל שהטעם לפי שהן הקבלנין וצ"ע עכ"ל ומה שהניח לגופא דדינא בהל' שבת בצ"ע וכן הראב"ד חולק על זה שם שאין זה דומה לקבלנות נראה לע"ד דגוף הדין יצא לו להרמב"ם מהתוספתא ריש פ"ח דב"מ והובאה בבבלי פרק הזהב (דף נח) השוכר את הפועל לשמור לו את הפרה ואת התינוק אין נותנין לו שכר שבת וכו' היה שכיר שבת שכיר חודש שכיר שנה שכיר שבוע נותנין לו שכר שבת והביא הרמב"ם לזה בסוף פרק הנזכר אלמא דשכירות לזמן כקבלנות היא וה"ה לשוכר את העכו"ם לזמן לענין שמותר אע"פ שהוא עושה בשבת:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית · פרק 3 · הלכה 3 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a702340066f1feaa59156e1f58d3738aea082ec6c4bb6f0e1bf587f6a8c7c765