מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית · פרק 5 · הלכה 3 · Segment 6

רב כבית שמאי וכו'. ומסיק דלאו מילתא היא ולא שייכא פלוגתייהו לדינא דמתני' דאיכא למימר הכי ואיכא למימר הכי כמבואר בפנים. מיהו לפי האי סברא דקאמר הכא אליבא דרב דכי לית אורחה משהתה תלתין או תלתא יומין וכו' הוה קשיא לשמואל דהיכי מתרץ להא הרי עכ"פ יש חשש דאתי לנגוחי ויכול הלוקח לטעון דאף למאי דסברת לשחיטה לקחתיו הלא אין דרך לשוחטו מיד והיה לך להודיעני שהוא נגחן והייתי שוחטו מיד שלא לבא לידי הפסד ונראה דהך סברא דקאמר הש"ס לדיחויא בעלמא הוא דקאמר דמצינן למימר דאף רב יסבור כב"ה דלית אורחא וכו' ומיהו לא קמה האי סברא דנימא דמתוך כך יש לו להלוקח לטעון נגד המוכר וראיה לזה מסוגיית הש"ס דילן דפ"ק דע"ז (דף ט"ו) דקאמר התם רב הונא זבין ההיא פרה לנכרי א"ל רב חסדא מ"ט עביד מר הכי א"ל אימור לשחיטה זבנא ומנא תימרא דאמרינן כה"ג דתנן בש"א לא ימכור לו פרה חורשת בשביעית וב"ה מתירין וכו' ומסיק התם רב אשי דכל היכא דאיכא למיתלי תלינן והשתא אי איתא להאי סברא דאף דתנינן דלקחו לשחיטה מדרך לשהותו בביתו כמה ימים א"כ הניחא לענין שביעית כדפרישית בפנים דמ"מ עתיד לשוחטו ולא תלינן דלקחו למלאכה אלא בהאי עובדא דרב הונא היכי סמיך לא על האי מתני' דשביעית למכור לנכרי דילמא אתי לשהויי בביתיה תלתא או כמה יומי ואיכא חששא כדאמרינן שם לעיל אלא ודאי דליתא דכי תלינן לשחיטה זבנה תו ליכא למיחש למידי ואף אם משהא ליה בביתו כמה יומי וא"כ פשיטא דלענין ממון אין מוציאין מיד המוכר המוחזק ע"פ טענה זו וזהו סברת שמואל דקי"ל כותיה: