מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית · פרק 10 · הלכה 1 · Segment 1

השביעית משמטת את המלוה. מפני שאנו למדין מן ההלכה אנו עושין אותו. וכן א"ר יוחנן בבבלי (גיטין דף ל"ז) וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ט בהל' ו כר' יוחנן דהורה הלכה למעשה ואפי' אם כתוב בו אחריות נכסים בפירוש כדאמר התם בהאי עובדא דהוה כתיב ביה אחריות נכסים וא"ר יוחנן משמט ובסיים לו שדה בהלואתו פסק הוא ז"ל דאינו משמט וכתניא אידך דמייתי התם והרמב"ן ז"ל טען על זה ומביאו הכ"מ דהא האי תנא ס"ל בכל שטר שיש בו אחריות נכסים שאינו משמט ואידחי ליה וכו' אבל דעת הרמב"ם מכיון דמהאי תלמודא סייעתא להאי תנא דקאמר רב בהדיא ייחד לו קרקע אינו משמט ומה שהקשה עוד הרמב"ן מהאי דאמרינן פ' איזהו נשך (דף סז) האי משכנתא באתרא דמסלקי שביעית משמטתה וכ"ש סיים. האמת דהרמב"ם פסק כן במשכנתא בפ"ז מהל' מלוה בהלכה ד' דשביעית משמטתה ומה שהביא הכ"מ בשם בעל התרומות לתרץ זה דמסתברא דהאי ברייתא סיים לו שדה מיירי באתרא דלא מסלקי אם כך הוא דעת הרמב"ם היה לו לבאר בהדיא כן אלא דנראה לדעת הרמב"ם דזהו טעמו ובהאי סברא גופיה דהרמב"ן דהיה פשוט לו כ"כ דאם משמטת משכנתא באתרא דמסלקי מכ"ש בסיים בזה לא הוה ניחא ליה להרמב"ם לומר כן אלא דשאני אפותיקי ממשכנתא דהתם כיון דיכול לסלקו בכל שעה שירצה לא הוי כגבוי והשביעית משמטתה ולא דמי למשכון דמטלטלין דתפיס ליה בידיה כדכתבו רש"י והתוס' שם אבל הכא מכיון דייחד לו הקרקע לגבות ממנה אפי' באפותיקי סתם כגבוי הוי דכל זמן שאינו מגבה אותו משאר נכסים הויא אותה השדה כגבוי אצלו ואינו משמט וא"צ לדחוק ולאוקמי באפותיקי מפורש במה שרצה שם הרמב"ן ודחה דלאו מילתא היא דאפ"ה משמט וכו' אלא פשוט הוא דדעת הרמב"ם דאפי' באפותיקי סתם טפי עדיפ' ממשכנתא דמסלקי ולפיכך סתם דבריו בזה: