שמואל אמר אפי' על המחט. פשוט הוא דשמואל לטעמיה דאמר בבבלי פ' האומנין ובסוף פ' שבועת הדיינין האי מאן דאוזפיה אלפא זוזי לחבריה ומשכן ליה קתא דמגלא אבד קתא דמגלא אבד אלפא זוזי אבל לא קאי הלכתא כותיה ולענין שביעית מסיק בהדיא שם בסוף הפרק במלוה על המשכון ואינו שוה אלא פלג דת"ק סבר כנגדו אינו משמט ור' יהודה הנשיא סבר כנגדו נמי משמט דלא תפיס ליה אלא לזכרון דברים בעלמא ופסק הרמב"ם כת"ק בפ"ט בהלכה י"ד דמה שהוא כנגד המשכון אינו משמט ואם היה החוב יתר משמט היתר וא"צ למה שרצה הכ"מ שם דמשמע דבירושלמי גופיה פליגי עליה דשמואל דהא דקאמר הכא אבתריה אשר יהיה לך וכו' לאו מדברי שמואל אלא דברי מאן דפליג עליה וכו' וכל זה ללא צורך דודאי לאו מדברי שמואל הוא אבל ליכא הכא מאן דפליג עליה אלא דהש"ס מביא המקרא לפרש טעמא דמתני' בעיקר הדין דהמלוה על המשכון אינו משמט ולא שייך זה לסבריה דשמואל וטעמי' דהרמב"ם הוא כדאמרן:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית · פרק 10 · הלכה 1 · Segment 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a702340066f1feaa59156e1f58d3738aea082ec6c4bb6f0e1bf587f6a8c7c765